איך להגיע לחצי מיליון כניסות בשנה הראשונה שלך ככותב?

14/11/2006 ב- 18:50 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על איך להגיע לחצי מיליון כניסות בשנה הראשונה שלך ככותב?

מספר הקוראים הוא בבחינת תעלומה מאז המצאת הכתב. סופר לעולם לא ידע כמה בריות קראו את ספריו, ויכול הוא רק לדווח על הכמות שנמכרה. כך גם הבלוגר חסר כל ידיעה באשר למספר קוראיו, וכל שיוכל לדעת הוא את מספר הכניסות לדפים שכתב.


כמה ממכותביי הם בלוגרים בתחילת דרכם שמבקשים ממני מפעם לפעם להשיא להם עצה, כמי שזכה למאות אלפי צפיות של קוראים כבר בשנתו הראשונה ככותב. עצתי המקדימה היא להתוודע לשלושת סוגי הבלוגים הנפוצים ביותר, ולבחור אחד מהם כדי לפעול בו:

1. בלוג מציצני – בסוג זה של בלוג מספר הכותב על חייו האישיים בפירוט כה רב, עד שלעיתים הקורא מתחלחל. בלוגר כזה לרוב איננו חושף את זהותו ונותר אנונימי. כגודל הזעזוע שהוא מסב לקורא, כך עשוי לגדול מספר קוראיו.

חסרונות: רק בודדים זוכים לכך שקורות חייהם תעניינה את הזולת. השאר ילמדו על בשרם שהנעשה בחייהם לא מעניין איש בעולם מלבדם.

יתרונות: אם הינכם ברי מזל וסיפור חייכם מעניין למדי, קרוב לוודאי שכבר בשנה הראשונה תזכו למאה אלף כניסות, ותגיעו אל עיניהם של חמשת אלפי קוראים לכל הפחות. מי שכבר מתעניין בקורותיכם, לא יפסח על אף רשימה שפרסמתם מיומכם הראשון. מבחינה זו אתם כותבים אל הנצח, הואיל וגם בעוד שנים רבות, ימצא מישהו לנכון לקרוא אחר כל השתלשלות קורותיכם.

2. בלוג טוקבקים – זהו בלוג שבו הכותב מגיב על אירועי השעה. לרוב הוא מפנה את הקורא לידיעה שצדה את עינו באחד מאתרי החדשות, ואז, במקום לטקבק לכתבה עצמה, הוא מטקבק אצלו בבלוג. בלוגר כזה הוא אינו אנונימי. להיפך, הוא חפץ מאד ששמו ילך לפניו.

חסרונות: תוחלת החיים של כתיבתכם היא בת יומיים לכל היותר. לאחר שבוע איש כבר לא יתעניין בה. מירב הסיכויים שמספר קוראיכם לא יחצה לעולם את האלף, אפילו אם שנות חייכם תשבורנה את השיא של מתושלח. לרוב, תיאלצו להסתפק בכמה עשרות קוראים, שמרביתם מיודדים עימכם: אתם מבקרים אצלם והם מבקרים אצלכם.

יתרונות: בלוג טוקבקים הוא דרך טובה להגיע למאה אלף כניסות בשנה הראשונה ואף מעבר לכך, כי כל אותם מיודדים עשויים לבקר בבלוג שלכם אפילו מאה פעמים ביום, ולו כדי לראות מה נכתב בתגובתו של מי מהם.

3. בלוג מידע – בבלוג זה בוחר הכותב תחום מסוים ומתמקד בו. אם למשל בחר במוסיקת רוק, נמצא בין מושאי כתיבתו: ביקורת אלבומים, ביוגרפיות של יוצרים, סיפורים מאחורי הקלעים וכן הלאה, עד שהקורא המתמיד עשוי אף הוא להתמחות בתחום, הודות לכותב. בלוגר מסוג זה מפרסם, בדרך כלל, את שמו המלא, אם כי מכל בחינה אחרת הוא אנונימי לציבור הרחב.

חסרונות: ההשקעה בכתיבה היא מרובה, ובאה על חשבון שעות הפנאי המעטות.

יתרונות: מרבית הסיכויים שתחצו את מאה אלף הכניסות כבר במהלך השנה הראשונה. מספר קוראיכם עשוי להגיע במהרה לעשרת אלפים, אם התחום שבו בחרתם להתמקד הינו פופולרי במידה מספקת, ואינכם שרויים בתחרות. ביום רע יכנסו אליכם דרך מנוע החיפוש רק מאתיים, ביום טוב אפילו אלפיים. כמו כן, לכתיבתכם תוחלת חיים נצחית, כי גם בעוד שלוש מאות שנה, יהא מישהו שיקרא את דבריכם באותה התענגות ובאותה סקרנות של הקורא בן ימינו שנחשף זה עתה למאמר חדש.

על פי הסקירה לעיל, עצתי לכם היא לפתוח בלוג מציצני, אם יש לכם סיפור חיים מעניין ביותר, ובלוג מידע אם יש לכם תחביב אישי שאתם מתמחים בו. אם לאו, תוכלו לפתוח בלוג טוקבקים ולהפיץ בו הגיגים בלא מאמץ ניכר. על מנת שיבקרו אצלכם, מוטל עליכם להיכנס לבלוגי טוקבקים אחרים ולהגיב אצלם. שאר הקוראים כבר יעקבו אחר הקישור לבלוג שלכם, ויברכו אתכם על ההצטרפות לקהילה הקטנה.

אם בחרתם לפתוח בלוג מידע, עליכם לדעת כי נתח משמעותי מן הקוראים יגיע ממנועי חיפוש על מנת לברר דבר מה. הציעו להם להצטרף לרשימת הדיוור הפרטית שלכם, כי אחרת תאבדו את רובם. הללו לא יבקרו שוב בבלוג שלכם מיוזמתם, אולם יתכן כי כמומחים לתחום מסוים עוררתם בהם עניין. אפשר שיסכימו לקבל ממכם באמצעות הדואר האלקטרוני עדכון על מאמר חדש, וכך יגדל אט אט מעגל הקוראים שלכם. מוטב שלא תבקשו מהם להצטרף לרשימת התפוצה שמציעה אכסניית הבלוגים, אם זו דורשת הרשמה. אני עצמי שולח את המאמר המלא כקובץ HTML הישר לתיבת הדואר של הקורא. כך אני מבטיח כי גם המשתמש הפסיבי יקרא את דבריי, ואף יוכל להגיב מיד במשלוח דואר חוזר. זאת ועוד, רק כמה עשרות, מתוך כאלף ושש מאות נמנעים, פנו אליי בבקשה להסיר אותם מרשימת הדיוור. חלקם המכריע של הנמענים הם תלמידי תיכון במגמה ביולוגית שכל "חטאם" היה לשאול אותי שאלה.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.