תופעות ניאוף בקרב עופות

26/09/2006 ב- 07:54 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על תופעות ניאוף בקרב עופות
תגים: ,

הבגידה בבן הזוג היא תולדה של הברירה הטבעית והינה תורשתית: הזכר מעוניין להפיץ את תאי הרבייה שלו בקרב נקבות רבות, על מנת שמטענו הגנטי יתפשט ככל האפשר באוכלוסיית הדור הבא, ואילו הנקבה מבקשת להבטיח את הפריית תאי הרבייה שלה. כלל ביולוגי זה חל על כל היצורים, אך עד זמננו התהלכה דעה כי עופות המקיימים זוגיות חברתית, גם מסורים זה לזו מבחינה רבייתית, ואולם בדיקות הדנ"א מוכיחות מציאות אחרת, ומאששות מזווית נוספת את תורתו של דרו'ין.


האתולוג הנודע, קונראד לורנץ (Konrad Lorenz), נהג לומר שסוד ההצלחה בעבודתו נובע מכך, שבכל בוקר לפני הארוחה, הוא נוהג להשליך אל פח האשפה של ההיסטוריה דעה אחת שתפסה מקום בראשו כדי לפנות מקום לאחרת, וכמומחה להתנהגות, הוא ממליץ לכל מדען ומדען לעשות כן. דוגמה לדעה שנתקבעה ביותר במדע היא זו הגורסת כי 90 אחוזים מכלל מיני העופות הם מונוגמיים. כך מכל מקום, קבע דיוויד לאק (David Lack), מבכירי האורניתולוגים במאה ה-20, שמחקריו מצוטטים כמעט בכל מאמר העוסק בציפורים. את סברתו זו גם חיזקו כל החוקרים שבאו אחריו. אלא שמדענים אלו, אשר התמחו מאד בתצפיות על בעלי חיים, חסרו כלי עזר שמשמש בימינו כל סטודנט לביולוגיה – השוואה באמצעות סימנים גנטיים.

כיום, כל עבודה מדעית העוסקת ברביית העופות מחויבת לבצע בדיקת אבהות לצאצאים, אחרת מתייחסים לתוצאותיה בפקפוק רב. מאז החלו לעשות כן, הלכה ונתבררה תמונה שונה לחלוטין מזו שתוארה לפנים. ציפורים ששימשו כדוגמה נהדרת לחיי זוגיות נפלאים כמו הצופיות שתמיד נראות יחדיו, נמצאו כיצורים הבוגדניים ביותר. מינים מוכרים כמו דרור הבית שנחשדו במעידה קלה מפעם לפעם, מתוארים כעת כפושעי מין לכל דבר, שאונסים נקבות במעופן. אפילו ניצול מיני על ידי סוטים זקנים נתגלה אצל העופות. זוגות מבוגרים של סנוניות מאפשרים לזוגות צעירים להתיישב בשכנותם, אך לא מטעמים טהורים; לא אחת נראו הצעירות התמימות כשהן מזדווגות עם שכניהן האשמאים, לאחר שהללו  פיתו אותן בדרכי עורמה.

לאור הממצאים החדשים, גם אצל בני אדם, מטילים רבים ספק אם בכלל מתקיימת בעולם החי המונוגמיה המינית, שבה מבלים בני הזוג את כל חייהם הבוגרים יחדיו ונאמנים זה לזו לעד. בקרב העופות, על כל פנים, מפריכים הממצאים שוב ושוב את הזוגיות המושלמת שמייחסות הבריות לבעלי הכנף. עתה גם יכולים החוקרים להתמקד ביתר שימת לב במקרים של "הזדווגות שמחוץ לזוגיות" (extra-pair copulation), אשר בדורות שעברו כלל לא נתקלו בה הצפרים הקודמים, כי לא נתנו על כך את הדעת.

מחקר שנערך במיסיסיפי בקרב אוכלוסיה של אנפה כחולה קטנה (Egretta caerulea), תיעד 62 מקרים של זמלז (ראשי תיבות של זיווג מחוץ לזוגיות). רובם התרחשו בין נקבה השוהה בקרבת קינה לבין זכר מקן שכן, בשעה שבן זוגה היה עסוק בחיפוש מזון. יש לומר כי נראו נקבות אשר התנגדו תחילה, ורק אחרי כן ניאותו להתפתות, אולם היו גם נקבות שעסקו בזמלז אף יותר פעמים מאשר הזדווגו עם בני זוגן הקבועים. לא פלא אם כן, שהזכר נאלץ לזלול במהירות ולשוב אל הקן לעיתים קרובות, על מנת להשגיח על מעשיה של בת זוגו. הואיל וגם הוא בוגדני לא פחות מאשר בת זוגו, היה מרחיק רק עד הקינים השכנים בחיפושיו אחר זמלז, וזאת כדי להקטין ככל האפשר את הסיכון שהוא עצמו ייפול קורבן לניאוף.

בדרך כלל תוזמן הזמלז כך שיתרחש בטרם תסיים הנקבה להטיל את ביציה, כשעוד ניתן היה להפרות אותה. עם זאת, הזמלזים נתגלו כמהירים יותר מן ההזדווגויות בין בני הזוג – 8 שניות לעומת 12 שניות, ולכן יתכן כי לא הועילו כלל בהשגת ההפריה. על כל פנים, כמעט מחצית מכלל הקינים המעורבים בזמלז ננטשו בסופו של דבר, כמו היתה זו פרידה מכוערת בין גרושים טריים.

מחקר שנערך באגם משיגן בקרב אוכלוסייה של שחף כספי (Larus argentatus), מצא כי 35 אחוז מן הזכרים שחיו לכאורה באושר רב עם בנות זוגן, היו עסוקים מאד בזמלז. עם זאת, כל הנקבות אשר להן בני זוג קבועים נותרו נאמנות, ודחו בעקשנות את קרבת הזכרים הזרים. לפיכך, בכל מקרי הזמלז אצל אותם שחפים היו מעורבות רק נקבות פנויות שהזדווגו עם מחזריהם, וחלקן אף היו מפריעות אחרי כן לתא המשפחתי של הנואפים ויוצרות מהומות.

יחד עם זאת, נמצא גם כי הזכרים שהיו להם בנות זוג לא סמכו כל כך על נאמנותן, וכדי להקטין את הסיכון שהן תבגודנה בהם, היו מקדישים זמן רב לגירוש הפולשים, לפחות כל עוד היו הן פוריות. ברוב תמימותן, כלל לא חשדו הנקבות בבגידת בני זוגן, ואולי משום כך שמרו להם אמונים. וזאת מדוע? נתברר שככל שהזכר היה מעורב יותר בזמלז, כך היה מגיע תכופות לקינו כדי להביא מאכלים ומטעמים לבת זוגו, וככל שהיה להוט יותר אחר נקבות אחרות, כך קיים בחריצות מעוררת השתאות, אינספור הזדווגויות עם בת זוג שלו. לאחר כל זאת, לא יכלה היא להטיל בו דופי.

מחקר שנערך במניטובה בקרב אווז השלג (Chen caerulescens) מצא, כי במרבית מקרי הזמלז מעורב זכר המנצל את היעדרותו של שכנו, ומשדל את בת זוגו של אותו זכר כדי שתזדווג גם עימו. זו מתנגדת בשלב ראשון לחיזוריו, אבל אחרי כן, משבושש בן זוגה לחזור, היא נענית לזכר הזר ברצון רב. על פי רוב, נעדר בן זוגה הקבוע מכיוון שהוא בעצמו יצא לחפש אחר זמלז אצל שכנותיו. לכאורה, יוצא שכרו של הזכר בהפסדו, אולם לא כך הדבר: כל עת שהנקבה פורייה נותר בקרבתה בן הזוג ושומר עליה מפני זרים. רק לאחר שהנקבה מסיימת להטיל את הביצים, יוצא בן זוגה לתור אחר זמלז, כשהוא יודע כי בת זוגו כבר עסוקה בדגירה ולא בבילויים.

מחקר שנערך באי הוג שבטקסס בקרב שני מינים בני אותו סוג: לבנית גדולה (Ardea alba) ואנפה כחולה גדולה (Ardea herodias), מצא כי בעופות אלה הזכר הוא זה שבונה את הקן, וממתין שם כדי לקדם את הנקבות המגיעות למקום. לאחר שהנקבה מטילה את ביציה, היא עוזבת את הקן בשעות האור, שבהן היא מקדישה עצמה לאכילה. בזמן הזה נותר הזכר להשגיח על הביצים לבדו. לקראת שעות בין הערביים שבה בת הזוג אל הקן. באותם ימים, כשבת הזוג נעדרת, ממשיך הזכר לקבל בברכה כל נקבה מזדמנת.

אצל עופות אלו נמצא הסבר מספק להתנהגותו הבוגדנית של הזכר: חמישית מן הנקבות שיוצאות בשעות היום לאכול, אינן שבות עוד אל הקן. באמצעות הזמלזים משריין לעצמו הזכר בת זוג חלופית במידה שבת זוגו תנטוש אותו. הנקבה החדשה כלל אינה שותפה לחטאיו. היא עצמה מחפשת לה בן זוג, ואין לה כל דרך לדעת שהזכר כבר אינו פנוי, אלא עד שבת זוגו הקבועה חוזרת ומגרשת אותה משם. במרוצת הזמן גובר בטחונו של הזכר כי בת זוגו לא תנטוש אותו, והוא חדל לחזר אחרי נקבות מזדמנות.

המונוגמיה המינית, אם כן, רופפת למדי בקרב עופות אלה, ועד כה הסבירו כך את חשיבותה: הזכר אינו מסוגל לכלכל או להגן על שתי משפחות בעת ובעונה אחת, ואילו הורה אחד לבדו אינו מסוגל לגדל את צאצאיו, בגלל הסבירות הגדולה שקן בלתי שמור ייהרס בזמן שהוא ייצא לחפש מזון. אולם, הבדיקות הוכיחו כי צאצאים רבים אינם כלל של הזכר המטפל בהם. אפשר שעובדה זו שופכת אור על המאמצים הרבים שעושים הזכרים כדי לשמור על בת זוגם בתקופת ההטלה. דיוויד לאק ועמיתיו תיארו זאת במחקריהם, אך התקשו להסביר זאת, לנוכח תפישתם את הציפורים כמונוגמיות. עתה, כבר ברור לכל כי אפילו שמירה קפדנית של הזכר אינה מונעת את הפריית הנקבה על ידי זרים (extra-pair fertilizations).

הבגידה בבן הזוג היא תולדה של הברירה הטבעית והינה תורשתית: הזכר מעוניין להפיץ את תאי הרבייה שלו בקרב נקבות רבות, על מנת שמטענו הגנטי יתפשט ככל האפשר באוכלוסיית הדור הבא, ואילו הנקבה מבקשת להבטיח את הפריית תאי הרבייה שלה. לזכר ששומר אמונים לבת זוגו יש סיכוי נמוך להפיץ רבים מהגנים שלו מאשר זכר נואף, ונקבה בוגדנית תצליח יותר ברבייתה לעומת נקבה שאינה "מצמיחה קרניים", ואולי לא תתרבה כמצופה כתוצאה מנאמנותה. לפי השקפה זו, נקבה מזדווגת עם זכר נוסף מפאת החשש שבן זוגה הקבוע אינו פורה. ההזדווגות עם הזכר האחר מעלה את סיכוייה להטיל ביצים.

על מנת להבין אילו גורמים במדויק מניעים את שני הזוויגים לזמלז, מוטל על המדענים לערוך תצפיות ובדיקות מקיפות בעונת הרבייה בקרב הקבוצה הנחקרת. אם הם מניחים שהנקבה מזמלזת עם זכר שכן בגלל איכותו הניכרת על פני בן זוגה, יהא עליהם להחליט תחילה מהי איכות זו, למשל, גודל הגוף, שירה קצובה ודומיננטיות חברתית. אחרי כן יצטרכו לקבוע את איכותו של כל זכר בתחומי אזור רבייה מסוים, וליטול ממנו דגימת דנ"א. במקביל עליהם להכיר את הזוגות המקננים ולדעת במי בחרה כל נקבה כדי לקנן עימו. עם בקיעת הצאצאים מן הביצים יש ליטול מהם בדיקות דנ"א ולהשוות אותן לאלו של כל הזכרים באותה סביבה. במידה שהצאצאים הם פרי ניאוף, יש לבדוק אם הנואפת בחרה בזכר איכותי יותר מבן זוגה, לפי הקריטריונים שנקבעו. אם כך ימצא, תאושש השערת החוקרים.

מאות מחקרים בנושא נערכו עד כה, ולפי הידוע מנסים הזכרים "לרקוד על שתי החתונות". הם מבקשים להשיג ביטחון באבהותם בבית ולהפיץ את זרעם בחוץ. כל זמן שנאמנותה של בת זוגו אינה ודאית, הזכר מחזר אחר נקבות פנויות, ויחד עם זאת, בזמן שבת זוגו פורייה הוא שומר עליה מפני זרים. הוא מאכיל אותה בשפע של מזון ומזדווג עימה לעיתים קרובות, כדי לעודד אותה להישאר נאמנה בהיעדרו. כשבת זוגו כבר אינה פורייה, הוא מבקש לחמוד את בת זוגו של השכן בזמן שהיא פורייה. לפי השערה זו, אם הקינון אינו סינכרוני בקרב זוגות שכנים, אזי יש לצפות לזמלזים תכופים יותר אצל הזכרים.

מן הממצאים שנאספו עד ימינו נתבררו כמה סיבות הגורמות לנקבות לזמלז: 1. נקבות השוקלות אם לנטוש את בני זוגן משתמשות בזמלז כדי לחפש לעצמן בן זוג חדש. 2. בחלק מן המושבות קיים מחסור בזכרים, וזו דרכן של נקבות פנויות להיות מופרות, ואחר לנסות לגדל את הצאצאים בעזרתה של נקבה אחרת שזמלזה אף היא. 3. נקבות שלא ידעו הצלחה רבייתית מרשימה עם בני זוגן בעונה שעברה עשויות לזמלז אף הן. 4. יתכן כי זכרים שכנים או חסרי נחלה, עלולים להרוס את קינה וגם להרוג את צאצאיה, על מנת להכריחה לשוב ולהטיל ביצים, שתופרינה דווקא על ידיהם, וכדי למנוע מהם את המעשה הזה, מוטב לנקבה להזדווג גם עם זכרים חזקים, החיים בשכנותה. 5. לנקבות של מינים מסוימים ישנה נטייה לזמלז, והן אינן עושות כך רק בגלל שמירת הזכר. שמירה זו תהיה יותר קפדנית ככל שהקינים אינם סמוכים אלה לאלה. לפיכך, במושבות צפופות גורמים המפגשים התכופים בין זכר לנקבה הזרים זה לזו גם לזמלזים.

הנה כי כן, גם העופות מצייתים לכללים הביולוגיים החלים על כל היצורים, ואם עד זמננו התהלכה דעה כי עופות המקיימים זוגיות חברתית, גם מסורים זה לזו מבחינה רבייתית, הוכיחו בדיקות הדנ"א מציאות אחרת, ואוששו מזווית נוספת את תורתו של צ'אלס דרו'ין. ישנם יתרונות רבים לשותפות בין הזכר והנקבה, וברי כי זו התפתחה בעונת הרבייה לצורך פריון. אולם ישנם מינים דוגמת הנחליאלי הלבן המקנן בארץ ישראל, אשר בהם שני הזוויגים מקיימים זוגיות חברתית גם שלא בעונת הרבייה, לצרכים אחרים כמו שמירת טריטוריה, ובדרך זו מסוגלים להחזיק באופן מיטבי שטח בעל מצבורי מזון, מאשר היו עושים בנפרד.

אי לכך, יש לצפות כי השותפות בין הזכר והנקבה בעונת הרבייה לא תתפרק אם יש בה תועלת שרידותית, והאבולוציה תמצא דרך לשפר את סיכוייו של הזכר להפרות את ביציה של בת זוגו, חרף ניאופיה. סביר להניח כי לנוכח בגידות הנקבות, יבררו בתהליך הברירה זכרים מלאי און שזרעוניהם יתחרו באופן מיטבי כנגד זרעונים זרים בגוף הנקבה, וכך יוכלו הם להפרות את תא המין שלה בטרם יגיעו אליה אחרים. אין להוציא מכלל אפשרות תגובה נגדית שתתפתח בקרב הנקבות, כי להן יש אינטרסים נבדלים משלהן. או אז אפשר שתתפתח אצל הזכר יכולת לזהות את צאצאיו שלו, למשל, ריח גופו יעבור בתורשה אליהם, וכך יוכל להבדיל ביניהם לבין אלו שהם פרי זיווגים אסורים.

ראו גם:

הבגידה בבן הזוג אצל סנונית הרפתות

לקריאה נוספת:

Simon Griffith, Ian Owens & Katherine Thuman. 2002. Extra pair paternity in birds: a review of interspecific variation and adaptive function. Molecular Ecology 11: 2195-2212

מילות מפתח: ניאוף, בגידה, רבייה, חיזור, זוגיות, עוף, עופות, ציפור, ציפורים

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.