על פי מה בוחרת ציפור האלמנה את הזכר?

25/09/2006 בשעה 15:31 | פורסם בניסויים בחקר התנהגות בעלי חיים | סגור לתגובות על על פי מה בוחרת ציפור האלמנה את הזכר?

באפריקה שמדרום לסהרה נפוץ מין ממשפחת האורגיים הקרוי שזרן ארוך-זנב (Euplectes progne). ציפור זו מתאפיינת בדו-צורתיות זוויגית בולטת ביותר. אורכה מן המקור ועד תחילת הזנב הוא 15 ס"מ; זנבו של הזכר צומח בעונת הרבייה עד לאורך של 45 ס"מ, בעוד אורך זנבה של הנקבה הוא 8 ס"מ בלבד. בניגוד לנקבה החומה והצנועה, הזכר הוא שחור כעורב עם כתפה אדומה המופיעה רק קיץ, ונחשפת בעת עימותים על הנחלה בין הזכרים.

כדי לעורר את תשומת ליבן של הנקבות, מעופף הזכר לאיטו מעל העשב שבנחלתו וזנבו פרוש לרווחה. בדרך זו הוא עשוי להשיג לעצמו עד שש בנות זוג, על חשבונם של זכרים אחרים שאינם מצליחים לזכות באף אחת. כמו אצל מינים אחרים שזנבם ארוך, שיערו החוקרים כי הנוצות ההדורות של השזרן הן אות שרירותי, שבאמצעותו מושך הזכר את הנקבה להצטרף להרמונו. אך כיצד יודעים שהזנב הוא הגורם למשיכת הנקבות?

החוקר השבדי, מלטה אנדרסון (Malte Andersson), החליט למצוא מענה לסוגיה. תחילה איתר זכרים שהיתה להם נחלה בעלת איכות דומה, דהיינו, שטח הטריטוריות היה כמעט זהה ולנקבות לא היתה הגבלה כלשהי לקנן בהן. הוא לכד 36 מהם וחילק אותם לתשע קבוצות בנות ארבעה פרטים, כשהוא מקפיד שהבחירה תהיה אקראית ככל האפשר, על מנת למנוע כל הטיה בלתי מודעת. עתה ביקש להשוות את הצלחת הרבייה בין הפרטים בכל רביעייה.

זנבו של פרט אחד מכל רביעייה קוצץ לאורך של 15 ס"מ. החלק שהוסר ממנו הודבק בדבק מהיר קיבוע לקצה זנבו של פרט שני ברביעייה, כך שלראשון היה זנב קצר ב-30 ס"מ מן האורך הטבעי, ואילו לשני נוצר באורח מלאכותי זנב באורך של 75 ס"מ. פרט שלישי מכל רביעייה הותיר אנדרסון ללא טיפול בזנבו, בכדי שישמש כביקורת. זנבו של פרט רביעי מכל רביעייה קוצץ לאורך של 15 ס"מ, והחלק שהוסר ממנו הודבק בדבק מהיר קיבוע לקצה זנבו מחדש, כך שאורכו נותר כרגיל. בכך ביקש אנדרסון לבדוק האם תוצאות הניסוי תושפענה מאורך הזנב בפועל או שמא בגלל מעשיו שלו, כמו קיצוץ הזנב והדבקתו.

אחרי טיפול זה, הושב כל זכר לנחלתו שלו, שם חזר על ניסיונותיו למשוך נקבות. השאלה היתה, כאמור, מי מכל רביעייה יצליח ביותר במשיכת נקבות. אנדרסון לא מדד זאת על ידי תצפית ישירה בנקבות, אלא המתין וספר את הקינים המכילים ביצים בנחלתו של כל זכר. תוצאות הניסוי היו חד משמעיות: אף שגודל הנחלה של הזכר לא השתנה וגם מעוף הראווה לא חרג מתקנו, בחרו הנקבות את הנחלות של הזכרים בעלי הזנבות הארוכים ביותר. התברר כי הזכרים שזנבם הוארך באופן מלאכותי משכו בממוצע פי ארבעה ממספר הנקבות שמשכו הזכרים שזנבם קוצר. בעלי הזנבות באורך הטבעי זכו להצלחה בינונית.

אנדרסון לא התחקה אחר גורלם של הזכרים שעברו טיפול בזנבם. אילו עשה כן, אפשר שהיה מוצא כי זכרים שהודבקו להם נוצות זנב ארוכות במיוחד, היו מתים צעירים יותר בממוצע מאשר זכרים רגילים, כנראה בגלל קושי ההימלטות מפני טורפים. הזכרים שזנבותיהם קוצצו באורח מלאכותי, לעומת זאת, היו יכולים בוודאי לצפות לחיים ארוכים יותר מאשר אלה של זכרים רגילים. הסיבה לכך היא שהאורך הטבעי של הזנב אמור להיות פשרה, בין לחץ הברירה הזוויגית לבין האופטימום התועלתני של הברירה הטבעית. הדעת נותנת כי זכרים שזנבותיהם קוצצו יהיו קרובים יותר לאופטימום התועלתני, ומשום כך יאריכו ימים.

ברם, אפשר שיתברר כי חסרונו הגדול של זנב ארוך מבחינה תועלתנית, נעוץ בעלות הכלכלית של הצמחתו, ולא בהגברת סכנת המיתה אחרי שכבר צמח הזנב. כלומר, הזכר חשוף לטריפה בגלל הזמן הרב שהוא משקיע בשיחור מזון כדי לצמח זנב ארוך, אולם משצמח זה, כבר אינו מפריע עוד לתעופה. או אז, זכרים שקיבלו זנב ארוך מאנדרסון, לא יהיו צפויים למוות כתוצאה מכך. מכל מקום, תצפיות שנערכו בצופית המלכיט (Nectarinia johnstoni) ובסנונית הרפתות (Hirundo rustica), שוללות זאת לגבי פרטים צעירים. נתברר כי הללו אינם מסוגלים להשתמש ביעילות בזנב שהוארך מאד.

Fig. Mating success in male long-tailed widows subjected to different tail treatments. a. Mean number of active nests per territory for the nine males of the four treatment categories, before the experiment. Numbers of nests for the nine males in each of the four categories are given at the bottom of the bars, always in the same order of matched 4-group. b. Number of new active nests in each territory after treatment of males. The following procedure was used to test for differences in mating success between the treatment categories. For each male I calculated the difference between the number of new active nests on his territory during the remainder of the breeding season after tail treatment, and the original number of nests on the territory before tail treatment. (Subtraction of the original number of nests reduces the influence of initial variation among males and territories.) These differences were used for matched comparisons (with respect to each group of four males) between shortened, control and elongated males.

הערה: שזרן ארוך-זנב קרוי באנגלית: Long-tailed Widowbird. משום מה, נוטים להתבלבל בינו לבין שיחר גן-עדן (Vidua paradisaea) כשמבקשים לספר אודות הניסוי האלגנטי שערך אנדרסון. שיחר גן-עדן קרוי באנגלית: Paradise Whydah, ואילו שמו המדעי הקודם היה: Steganura paradisaea. כמו כן, נקבת השיחר מטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות, כדרכן של הקוקיות.

ראו גם:

הבגידה בבן הזוג אצל סנונית הרפתות
טווסים, דימורפיזם ועקרון ההקרבה
זוג טווסים רוצים להקים משפחה ועולם המדע כמרקחה

לקריאה נוספת:

Malte Andersson. 1982. Female choice selects for extreme tail length in a widowbird. Nature 299: 818 – 820

מילות מפתח: רבייה, דו פרצופיות זוויגית, דו צורתיות זוויגית, דו פרצופיות מינית, דו צורתיות מינית, ניסוי מדעי, התנהגות בעלי חיים, דימורפיזם, קינון, קן ציפורים, זנב, שזרן, ציפור האלמנה

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.