חזון הטיסה מהארץ לירח של ז'ול ורן

13/05/2006 בשעה 16:53 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על חזון הטיסה מהארץ לירח של ז'ול ורן

ב-21 בדצמבר 1968 שוגרה החללית אפולו 8, והצוות שנשאה עימה היה לראשון שעזב אי פעם את מסלול כדור הארץ והחל להקיף את הירח. 103 שנים לפני כן, תיאר ז'ול ורן בספרו 'מן הארץ אל הירח' מסע דומה שכמעט כל פרטיו דומים, ממשקל תא הפיקוד ועד המקום בו ייפלו האסטרונאוטים באוקיינוס השקט. רק תותח החלל ששיגר את דמויותיו של ורן עדיין לא נבנה, אולם גם חזון זה החל קורם פלדה וברגים בעצם ימים אלה, ואמור לסייע דווקא במסע אל עבר מאדים.


השבוע מתקיים באוניברסיטת חיפה כנס העוסק ביצירותיו המופלאות של הסופר הצרפתי הנודע, ז'ול ורן. שמו של ז'ול ורן נישא בפי כול כמחברם של ספרים העוסקים בטכנולוגיה עתידנית, בחלקה כזו שכבר יושמה באחרית ימיו, ואילו השאר נותר בגדר חזון עבור הדורות הבאים. דווקא ספרי המסעות שכתב, דוגמת 'מסביב לעולם בשמונים יום', נחשבים פופולאריים יותר, אם כי חרף דמיונו הכביר וצימאונו להרפתקאות, הרי מי שיצא למסעות אמיתיים בעקבות סיפוריו, גילה שהמציאות מסעירה יותר מן המתואר בספריו.

ואכן, בניגוד למה שנהוג לחשוב, ז'ול ורן לא היה בעל דמיון יוצא דופן מגדר הרגיל. הוא לא הגה המצאה אחת משלו, וכמעט שלא חרג מן המציאות המדעית שהיתה ידועה בזמנו. במקום זאת, הוא ליקט אלפי פיסות מידע בחריצות רבה מן הספרייה הלאומית בפאריס, קטלג אותן בין ניירותיו ואחר יישם אותן להלכה בכתביו. לא היה כמותו מומחה לשילוב רעיונות קיימים ועתידניים לכדי עלילות כובשות וסוחפות. דרך כך הצליח לחזות לוויינים, שידורי טלוויזיה, רשת מידע וירטואלית ועוד, אולם לא את מכונת הכתיבה שאיש לא הרהר בה עד המצאתה. הייחוד של ז'ול ורן, מלבד חלוציותו כיוצר הרומן המדעי, היה בהשקפתו החריגה על האנושות. הוא היה, קרוב לוודאי, מבין הראשונים שהבין את מגבלות המדע בכל הקשור להשפעתו על המוסר האנושי.

עדות לכך שז'ול ורן לא היה שונה מכל מדען בן זמנו היא עלילת 'מן הארץ אל הירח'. ז'ול ורן ניבא בדייקנות מעוררת פליאה את קורות המסע הראשון אל הירח, אך ורק על סמך חישובים מתמטיים שערך עם דודנו. באותן שיטות מסוגל כל איש מדע לחזות מראש את הצפוי לקרות. דווקא בימינו, כשמתמעטים אנשי האשכולות אשר מסוגלים להבחין בבקיאותו האבסולוטית של ז'ול ורן במדעים מדיסציפלינות שונות, מנסים מספר אנשי מדע בעלי חזון להגשים כמה מן הטכניקות המתוארות בספריו. אחת מהן היא פיתוח תותח-על המסוגל לשגר משאות אל החלל.

ז'ול גבריאל ורן שנולד בעיר החוף נאנט בשנת 1828, היה ילד בעייתי במיוחד. ברוחו פעמה התשוקה לצאת למסעות ולחוות הרפתקאות, וביחד עם אחיו הצעיר ממנו בשנה, פול, היה יוצא לטייל לאורך הנהר בסירה שכורה. כבר בצעירותו משך אותו הים, ובאחד הימים, כך מספרת האגדה, כשלא שב מבית הספר, נחרדו הוריו לגלות לאחר חיפוש מייגע, כי בנם בן ה-12 הצטרף ללא רשותם כנער סיפון לתלת-תרנית בשם 'קורלי' שאמורה היתה להפליג להודו הרחוקה. למזלם הרב הצליחו לחלצו משם זמן קצר בטרם יצאה זו לדרכה. ז'ול ורן הוכה נמרצות ונכלא בחדרו כשהוא ניזון מפירורי לחם בלבד, עד שלא יכול היה לעמוד בכך, ונאלץ להבטיח בשבועה כי מעתה והלאה יטייל אך ורק בחלומותיו.

ז'ול ורן, מכל מקום, לא עמד בדיבורו. כשהוצע לו לטייל בחינם על ידי אחיו של חברו, רב חובל בתפקידו, הוא מיהר לנצל את ההזדמנות כדי לבקר באיים הבריטיים ובסקנדינביה. מאוחר יותר ביקר בארצות נוספות, אם במציאות ואם דרך ספריו, בשעה שכתב אותם על סיפונה של "סן מישל", ספינת הטיולים הפרטית שלו. ז'ול ורן נהג להתבונן על מפה גדולה שהיתה תלויה על הקיר בחדרו, והיה מפליג בדמיונו למקומות מרוחקים בעולם, נסחף עם כדור פורח או חודר למעמקי האדמה, אולם המחשבות על עולמות אחרים לא הרפו ממנו. כך נולד אחד המובחרים בכל כתביו, 'מן הארץ אל הירח' (1865).

את הסיפור בהמשכים פרסם ז'ול ורן בכתב העת הנפוץ 'ז'ורנל דה דבה'. ראשיתו מתארת כינוס של חברים במועדון הקליעה של בולטימור במרילנד. את המועדון שבדה ז'ול ורן מליבו, הקימו תותחנים ממלחמת האזרחים האמריקנית שיצאו לגמלאות, ורצו לדון בהשלכות תוצאות המלחמה על עתיד הארטילריה. את רצף ההרצאות המשמימות פרץ נשיא המועדון, אימפי ברביקן, עם הצעה משונה ומפתיעה. באסיפה מיוחדת שאליה הזמין את החברים, הציג תוכנית מקורית על עריכת טיסה לחלל.

הצעתו של ברביקן נתקבלה בהתלהבות עצומה. רק יריבו המושבע מפילדלפיה, קפטן ניקול, התייחס אליה ברישול. משהחל גיוס הכספים לשם ביצוע התוכנית, נרתמו בני לאומים שונים לעזרה, מלבד האנגלים שלא תרמו דבר. ז'ול ורן היה, ככל הנראה, חולה בשנאת בני האי השכן בדרגה שאין להירפא ממנה, ולא החמיץ שום הזדמנות ללגלג עליהם; הגם שאת הרעיון המקורי לשגר עצם לחלל באמצעות תותח ולהכניסו למסלול הקפה סביב כוכב לכת, הגה כבר בשנת 1687 המדען אנגלי, אייזק ניוטון, בספרו 'עקרונות מתמטיים' (Principia Mathematica).

עד שלב זה בעלילה מדובר היה בסיפור אמריקני לכל דבר, אולם משהוכן הבור העמוק שאליו הוכנס תותח הענק 'קולומביאד', והחלו בהכנות לשגר פגז ריק, הגיעה טלגרמה מאת מישל ארדן. זה הודיע כי יהא מוכן להיות משוגר לחלל אם ימלאו את תנאיו. וכך, בעיצומה של העלילה מופיע הגיבור הכול-צרפתי, כי הרי לא סופר פטריוטי כז'ול ורן יוותר על דמות המייצגת את מולדתו, ומובן מאליו שזו תייצג תמיד את הגיבור. אל מישל ארדן, התלוו גם אימפי ברביקן וקפטן ניקול, בתקווה כי בתוך התא הקטן יתקשו בכל זאת לצאת לדו קרב.

אין מילים כדי לתאר את הרעש המחריד שליווה את שיגורם של השלושה לחלל, וגם ז'ול ורן לא מוצא אותן. זרם עצום של אש בקע ועלה מבטן האדמה. נשמע קול נפץ מבעית אף יותר מזה של הרעם והארץ רעדה כאילו נתפרץ הר געש. בקושי רב הצליחו מקצת מן הצופים להעיף מבט על הקליע שנורה בשעת חצותו את האטמוספרה בתוך ערפילי האש ותימרות עשן. כך מסתיים החלק הראשון בעלילה.

ומה אשר קרה לאסטרונאוטים האמיצים? הם נקלעו לגובה רב ולפי שעה נעלמו מן העין. ז'ול ורן, מומחה לסיפורי אסונות ויצירת פאניקה, עצר את סיפורו מרגע זה. אולם, גם הוא לא ציפה כי רעיון המסע לירח יגרום להתרגשות כה רבה בין קוראיו. מערכת הז'ורנל הוצפה באלפי פניות שדרשו לדעת מה עלה בגורלן של הדמויות. רק לאחר כמה חודשים, נעתר ז'ול ורן לפרסם את המשך הסיפור הקרוי 'מסביב לירח'.

נתברר שהשלושה אמנם התעוררו מן ההלם הראשוני, אולם לא השיגו את יעדם. בגלל שגיאה בחישוביהם לא הגיע הפגז אל הירח, אלא התחיל להסתובב סביבו כמו היה לוויין. לעומת זאת, מחוץ לעלילה הבדיונית, נתגלו חישוביו של ז'ול ורן כנכונים. הסופר הצרפתי חזה את משימותיה של 'תוכנית אפולו' בדיוק עוצר נשימה, עד כי קולונל פרנק בורמן שלח אגרת לנכדו של ז'ול ורן. הוא כתב לו: "זו אינה יכולה להיות מקריות. סבך ראה את הנולד בצורה מדהימה. מרבית תחזיותיו בספר 'מן הארץ אל הירח' התממשו". ואכן, ז'ול ורן התכונן היטב בטרם פנה לכתוב את ספרו. הוא נפגש עם מומחים לבליסטיקה ודלה מהם את כל האינפורמציה שיכול היה להשיג, ואחרי כן התפנה לבצע אותם חישובים שמדעני נאס"א ביצעו כמאה שנים לאחר מכן.

בין היתר חזה ז'ול ורן כי לירח ישלח צוות בן שלושה אסטרונאוטים כפי שאכן קרה (Anders, Borman, Lovell). התוכנית של המועדון מבולטימור עלתה כ-5.5 מיליון דולר, שווה ערך ל-12 מיליארד דולר בשנת 1968. תוכנית אפולו עד שיגור אפולו 8 עלתה רק בשני מיליארד דולר יותר. מימדי תא הפיקוד שחזה ז'ול ורן היו דומים לאלה של אפולו 8, ואף זה היה עשוי אלומיניום כפי שכתב ז'ול ורן. השיגור בספרו של ז'ול ורן התרחש בדצמבר, וכך גם חללית אפולו 8 שוגרה בדצמבר לאחר כמה דחיות. המהירות שנדרשה כדי להתרחק מכוח הכבידה של כדור הארץ בספרו של ז'ול ורן נמצאה קרובה לאמת, כמו גם תחזיותיו לגבי השפעת חוסר הכבידה.

המסלול הצפוי סביב הירח ומשך זמן הטיסה כפי שהציע ז'ול ורן, דמו מאד לאלה של אפולו 8. הבעיה שניצבה בפני גיבורי ספרו היתה כיצד לשוב הביתה. מישל ארדן הוא זה שמצא את הפיתרון, בנצלו לשם כך את המצב בו יהיו נתונים במידה שווה למשיכת הארץ והירח. המפתיע מכול הוא שהצוות של אפולו 8 נפל לאוקיינוס השקט, ארבעה ק"מ בלבד מהמקום שהחזיר אליו ז'ול ורן את הדמויות בספרו. ברם, תחזיתו המעולה ביותר של ז'ול ורן היתה כי דווקא ארה"ב, בזמן מלחמה כוללת, תשגר את האדם הראשון לירח, וזאת כתב בימים שבהם עדיין שלטה אירופה בעולם. הוא בחר לשגר את גיבורי ספרו מפלורידה בדיוק מאותה סיבה שנאס"א בחרה בה, כי זהו המקום הקרוב ביותר בארה"ב לקו המשווה, גורם חשוב מאד בשיגורים לחלל.

כעשור לאחר שיגורה של אפולו 8 החל ג'ראלד בול (Gerald Vincent Bull) לבדוק את השימוש בתותחי ענק לביצוע שיגורים לחלל. כעבור מספר שנים זנח את תוכניותיו והחל לעבוד עבור הרודן העיראקי, סדאם חוסיין, אצלו מצא יישום חדש והרסני לרעיונותיו – תותח שאפשר לירות בו מעיראק פגז שייפול בקצה האחר של העולם. "תותח יום הדין" (Babylon Gun) כפי שכונה בישראל, מעולם לא נבנה. ב-22 במרץ 1990 ירו אלמונים בג'ראלד בול והרגוהו. לפי פרסומים זרים היתה זו זרועו הארוכה של 'המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים'.

שש שנים אחרי כן כבר נמצא תותח-על אחר בתכנון ואשר מכונה "משגר ז'ול ורן" (Jules Verne Launcher). בראש המיזם עומד ג'ון האנטר (John Hunter), אחד המדענים שסייעו לחשוף את תוכניתו הזדונית של ג'ראלד בול. האנטר מאמין שהשימוש במשגר יוכל לצמצם את עלויות המשלוח לחלל. לפי חישוביו, יוכל התותח לצייד את תחנת החלל באספקה בת טונה אחת מדי כמה שעות. מלבד זאת, סבור האנטר כי התותח יוכל לסייע רבות לקראת המסע העתידי אל עבר מאדים. הוא עשוי למלא תפקיד דומה לזה שמתקיים במשלחות מחקר לקוטב, בשעה שחבריהן שולחים אספקה קודם שהגיעו בעצמם למקום. למרבה הפליאה חזה ז'ול ורן גם את האנטר כמי שיתכנן את תותח החלל. בספרו נקרא אחד ממתכנני התותח 'קולומביאד' בשם טום האנטר (Tom Hunter).

ראו גם: מרומנטיקה בליל ירח ועד פיזור אפר סיגריות בחלל

מילות מפתח: ז'ול ורן, ז'ול וורן, ז'יל וורן, ז'יל ורן, מן הארץ אל הירח, מהארץ אל הירח, מהארץ לירח, מן הארץ לירח, אפולו 8, תותח, תותחנות, בליסטיקה, ג'רלד בול, ג'ון הנטר, ירח, חללית, מדע בדיוני

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.