כתב יד מסתורי שנותר בגדר חידה סתומה

06/05/2006 בשעה 06:04 | פורסם באזור הדמדומים | סגור לתגובות על כתב יד מסתורי שנותר בגדר חידה סתומה

לכל כתבי היד העתיקים שנמצאו עד כה, למעט בודדים בלבד, יש פשר מובן. אנו יכולים לקרוא בהם, לתרגמם ללשון אחרת, ולדעת מהי כוונת המחבר. אולם, קודקס רוהונצי הינו יוצא דופן. למרות שהוקדשו מאמצים רבים לפענח את הכתוב, כל אלה העלו חרס בידי החוקרים. קצה החוט היחידי היה ונותר סמלי הכתב המסתורי, שכמה מהם דומים מאד לאותיות הכתב העברי. האם מישראל תגיע הישועה? האם נוכל אנו להצליח במקום שבו נכשלו רבים אחרים?


חידות עתיקות כמו זו המספרת על הדבש שרדה שמשון הגיבור מגוויית הארי כבר נפתרו בימים קדומים. קידודים צבאיים כמו צופן אניגמה שהשתמשו בו הגרמנים פוצחו זה מזמן. אפילו מפות הסימנים שהובילו לאוצרות שודדי הים התבלו מחוסר שימוש, לאחר שנגזלו היהלומים מבטן האדמה ששמרה את סודם. כך שבימינו נותרו רק כמה פיסות מן העבר שהמדע עדיין לא הצליח לפענחן. מדובר במספר כתובות חרס שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים שונים, והן מייצגות מערכות כתב נושנות שפשרן אינו מובן.

מלבד כתובות אלה ישנו קודקס אותנטי, יחיד במינו, לא מן הסוג שנזיר ביניימי העלה מתוך מחשבותיו הצלולות על עולמות אחרים, ואין לו כל משמעות אמיתית מלבד בהגיונותיהם המשובשים של אסטרולוגים ובני כתות הנסתר, אלא כזה שיכול לרמוז על פרק בלתי נודע בהיסטוריה האנושית. כוונתי היא לכתב היד הידוע בשם "קודקס רוהונצי" (Codexului Rohonczi), שיכול להוות עניין עצום לדוברי השפה העברית, בשל הדמיון הרב בין אותיות הכתב הנהוגות בישראל לבין מערכת הכתב המופיעה בקודקס.

איש אינו יודע מה מקורו של כתב יד מסתורי זה. הוא נתרם לאקדמיה המדעית של הונגריה בשנת 1838 על ידי הרוזן Gusztáv Batthyány, ביחד עם שאר הפריטים שהכילה ספרייתו. לא נמצא אף אזכור או ציון כלשהו שמאפשר להתחקות אחר דרכו לאוסף הספרים של הרוזן, אשר אם ידע את סודו, הרי שנטל אותו עימו אל קברו, מבלי שסיפר לאיש על כך דבר. מי מסר את הקודקס לידיו? האם הספיק לעיין בכתוב? מה תהה בינו לבין עצמו כשראה זאת במו עיניו? אפשר שלא נדע כל זאת לעולם.

כתב היד מכיל 448 דפי נייר. גודל כל אחד מהם הוא 10X12 ס"מ. ישנן 9-14 שורות בכל דף, כשכל שורה מכילה סמלים שאפשר לזהותם כאותיות. מלבד הטקסט מופיעים לא פחות מ-87 איורים, שאם הינם קשורים לטקסט, כדרך כל ספר שפורסם מעולם, הרי שבאמצעותם ניתן ללמוד מעט על אודות הכתוב בדפים, אף שאין איש המסוגל לקרוא אותם. באיורים מופיעים טירות, מלכים, נתינים, דגלים, כמו היו מצביעים על כך שכתב היד עוסק במקום המייצג שלטון. כמו כן, מופיעים סימנים המזוהים עם דתות ואמונות כמו הצלב הנוצרי, הסהר האסלאמי וצלב הקרס ההינדי.

כשניגשו החוקרים לפענח את משמעות האיורים, הם שאלו עצמם איך כל זאת מסתדר יחדיו? כיצד משתלבים סמלי דת שונים במקום אחד? האם ישנו מקום שכזה עלי אדמות? האם קיים בעולם כתב יד נוסף שמאפשר לנו להציץ על שילוב מעין זה? לאחר בדיקה ממושכת נתברר להם שאין עוד כתב יד שכזה מלבד זה המצוי בידם. הקודקס החידתי הפך אם כן גם לייחודי. מה הוא מייצג? האם היה זה ניסיון אוטופי ליצור דרך חיים חדשה של שלום ותקווה שבה תוכלנה שלוש הציוויליזציות הגדולות: הנצרות, האסלאם וההינדואיזם להתקיים יחדיו ברוגע ובשלווה? מי הלך בדרך אמונה זו ומה אירע לו בעקבות כך? אין כל ספק שאם יפוענח כתב היד, תהיינה לו אולי השלכות גם על ימינו ועל עתידנו, בזמנים שבהם דתות שונות נלחמות זו בזו כמו שנהגו לפני מאות שנים, מבלי להשיג כל הכרעה ובתוצאות דמים קשות.

יש מי שגורסים כי לטקסט אין כל מובן, וכי אולי מדובר בשרבוטים של דוכס משועמם, בשעה שהרהר על תולדות הנצרות בארמונו המפואר. מנגד טוענים אחרים כי מי שנכשל בתרגום הטקסט וחושש פן תיפגע גאוותו המקצועית, מוסיף על כן, בלוויית דבריו גם את זו המסקנה שאינה תלויה בדבר. ואכן, מדרכו של מדע להוכיח גם את הבלתי קיים, ולא רק לדבר עליו כעל מובן מאליו. עובדה אחת שאין להפריכה מעידה שדפי הנייר מקורם בוונציה, וכי הם נוצרו בתחילת המאה ה-16. ניסיונות למצוא בעיר הנמל העתיקה קודקסים דומים לא צלחו עד כה.

השאלה הבלתי פתורה, כל עוד נותר הטקסט כהווייתו, חסר כל פשר ומובן, היא האם זהו תעתיק מאוחר לטקסט קדום, או האם בשנת 1530 ישב אדם כלשהו באירופה וכתב כל זאת בלשון בלתי מובנת אלא לו, או גם לקבוצה קטנה שהשתייכה אליו? האם חשש ממישהו? האם הכתוב עלול היה לסכן את חייו, או שמא המציא כתב חדש שאמור היה לשמש את הדת האוטופית החדשה, זו שמשלבת בתוכה אסלאם, נצרות, פאגאניות ושמא גם יהדות?

ראשית חקר כתב היד החלה בשנת 1907. אז הועבר הקודקס לבודפסט מן העיר Rohoncz (אז במערב הונגריה וכיום העיר Rechnitz שבאוסטריה). Bela Toth הזכיר כבר אז את כתב היד בעבודתו 'כתבים הונגריים נדירים'. המומחה הגרמני Bernhard Jülg ניסה את כוחו בפענוח הכתב ונכשל, וכמוהו ניסו רבים אחרים במהלך העשורים הבאים ולא יכלו. הפילולוג הרומני Viorica Enăchiuc טען שמדובר בפרק קדום של מלחמות הבלקן, אולם כל אסמכותיו נדחו. דומה שככל שמתקרבים לפענוח הטקסט וכבר סבורים שנמצא קצה חוט, כך הולכים ומסתבכים הדברים, עד כי בתוך כל הערבוביה לא מוצאים עוד דבר, ונאלצים לשוב אל נקודת ההתחלה.

בכתב היד מופיעים למעלה ממאתיים סימנים שונים, פי עשרה מכל מערכת כתב ידועה המבוססת על אלף-בית. האם זוהי מערכת כתב של ציורים, כמו זו הנהוגה בתרבויות המזרח הרחוק? לאו דווקא. נמצא כי רק במעט הסימנים נעשה שימוש רב. האחרים מופיעים פעמים אחדות בלבד, וקשה להניח שהיו שגורים בצורה כלשהי באותה שפה מוזרה. עוד סוגיה מרתקת שהחוקרים השכילו לפענח הוא כיוון הכתיבה. זה נעשה מימין לשמאל, כדרך עמי המזרח התיכון.

כל מי מביניכם שיתבונן בכתוב יוכל לזהות על נקלה כמה מאותיות הכתב הנהוגות בעברית. יחד עימן מופיעות אותיות לטיניות וגם סימנים שאולי שייכים לשפה אחרת ועדיין לא זוהו, או שהומצאו במתכוון על ידי מחבר הקודקס. ההנחה הרווחת שסימולי אותיות אלה היו ידועים לו מכבר, ובלתי אפשרי מבחינה הסתברותית שהמציא את כולם בכוחות עצמו. האם מדובר אם כן בכתב הברתי? האם היכן שכתוב "חטפ" או "כעסלר" יש לבטא זאת כך, על אף שהמובן הוא אולי אחר? אין ספק שדוברי העברית יוכלו לסייע רבות לפענוח כתב היד, אם כל אחד מכם יתרום אך מעט לבחינת פשר הכתוב.

אל כתב היד הסרוק אפשר להגיע בלחיצת עכבר מכאן.

ראו גם:

הפענוח המופלא של כתב יתדות

מילות מפתח: אותיות לטיניות, אותיות עבריות.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.