החיים השיתופיים במימי מפרץ אילת

05/02/2006 ב- 17:08 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על החיים השיתופיים במימי מפרץ אילת

הים האדום עשיר ביצורים רבים ועדיין רב הנסתר על הנגלה. לעיתים חולפות שנים של מחקר ותצפיות עד שמבחינים החוקרים בקשרי הגומלין שמתקיימים בין מיני יצורים. כמה מן היחסים הללו מוכרים לכולם ואחדים לא נודעו עדיין ברבים.


מפרץ אילת מהווה מעין דגם מיניאטורי של הים האדום. שוליו היבשתיים צרים יחסית כך שחול או טין המגיעים לתוכו שוקעים בהדרגה. מן המעמקים שהם שוקעים אליהם לא תוכל שוב זרימת ים להרימם מחדש. לפיכך שקופים מימי המפרץ וכחולים. האור חודר לתוכם לעומק רב, והודות לכך יש בהם שפע של מיני חי וצומח. עושר המינים משפיע במיוחד על קשרי ההדדיות המפותחים, ודומה כי קשה למצוא מפותלים מהם בחברות ביולוגיות אחרות.

בקרקע החולית של מפרץ אילת חיים באותה מחילה מין של סרטן בשם נקשן שיתופן (Alpheus djiboutensis) ואחד ממיני הדגים מהסוג סרטנון (Cryptocentrus cryptocentrus). הסרטן אינו עוזב את המחילה לבדו ויוצא ממנה רק בעקבות הדג. תפקידו של הדג במסגרת יחסים אלה הוא להתריע מפני סכנות. יציאת השניים מלווה בקשר התנהגותי המבוסס על סדרה של איתותים הדדיים. כאשר הדג מתכוון לצאת החוצה מן המחילה, מתקדם גם הסרטן אל פתחה, כשאחד ממחושיו נוגע באופן מתמיד בדג. הדג היוצא מגיב למגע המחוש בתנועות זנב גליות, ובתגובה לתנועות אלה מגיח הסרטן אף הוא מן המחילה, כדי לאתר חומרי רקב המשמשים כמזונו. בתגובה לאיום כלשהו מבצע הדג תנודות זנב קצרות ומהירות הגורמות לנסיגת הסרטן למחילה. גם הדג מפיק תועלת מן השהות במחיצתו של הסרטן. המחילה שחפר הסרטן משמשת אותו כמקום מחסה, וכמו כן, ניזון הסרטן משיירים שעל גוף הדג, ופעולת ניקוי זו עשויה לתרום לבריאותו של הדג.

בשונית האלמוגים אפשר לחזות במיני דגים השוכנים בין זרועות שושנות ים מבלי להיפגע מצריבתן הקשה. כזה הוא מין הדג שושנון אילתי (Amphiprion bicinctus) שמקיים קשרים הדדיים עם מיני שושנות ים מהסוג שושנתן (Radianthus). שושנת הים מספקת לדג מקום מסתור מפני הטורפים, ואילו הוא מגרש מסביבתה יצורים אחרים העשויים לפגוע בה. כמו כן, הוא נוהג להגיש לה פיסות מזון זעירות ובכך תורם מעט גם להזנתה.

בקרבת השוניות מקיימים דגי הנקאי תחנות ניקוי עבור לקוחותיהם. ידועים כארבעים מינים של דגי נקאי הניזונים מטפילים חיצוניים ומגידולים שעל פני גופם של דגים אחרים. כל אחד מדגי הנקאי אוחז בטריטוריה שאליה מגיעים דגים החפצים בטיפול. בתחילת פגישתם מבצעים דג הנקאי והדג האורח מעין טקס היכרות שבו הם מתוודעים זה לזה, ואחרי כן מתחיל דג הנקאי לשלוף את הטפילים מעורו של הלקוח ועל ידי כך להשביע את רעבונו שלו. עבור הדג המטופל זו אינה אלא השיטה היחידה שבה יוכל להתנקות וכך גם לשמור על בריאותו התקינה.

בתוך ספוג מן המין Mycale fistulifera מופיעים לא פעם פוליפים של מדוזה מן המין Nausithoe punctata. התועלת ההדדית שמשיגים שני מינים אלה מן המגורים המשותפים מתקבלת על ידי יצירת מנגנון הגנה משולב. מנגנון זה כולל את תאי הצריבה של פוליפי המדוזה ואת חומרי רעל המצויים בספוג. כך עשויים השניים להתגונן טוב יותר מפני אויביהם הרבים.

בתוך תאי העיכול של הידרה ירוקה (Hydra viridis) מצויים תאי אצה ירוקית מהסוג כלורלה (Chlorella) בכמות גדולה. יחסי הדדיות אלה מתבססים על כך שפחמימות מתוצרי הפוטוסינתזה מופרשות מתאי האצה ונקלטים על ידי ההידרה. האצה מצידה זוכה למקום הגנה, לאספקת יציבה של פחמן דו חמצני, לחומרי הזנה ולתוצרי הפרשות ההידרה.

יחסי הדדיות דומים מתקיימים בין אצות להוביות לבין אלמוגים בוני שוניות. אצות אלה מתקיימות בים גם בצורת פיטופלנקטון. בהיותן בקשר הדדי עם האלמוגים הן מאבדות את דופן התא. בצורתן זו הן מכונות זואוקסנתלות ותפקידן לספק לאלמוג תוצרי פוטוסינתזה. לתהליך הפוטוסינתזה השפעות נלוות של שיקוע סידן פחמתי הדרוש ליצירת שלד האלמוג, אולם בעיקר כדי לאפשר את התפתחות האלמוגים במים הדלים בחומרי הזנה.

בטבע ידוע גם על תולעת שטוחה מן המין Convolute roscoffensis אשר בולעת אצות מן המין Tetrasemis convolutae. האצות ממשיכות לבצע פוטוסינתזה בתוך גופה של התולעת ועל ידי כך מספקות לה מזון. בשלב מסוים חדלה התולעת לאסוף מזון בכוחות עצמה ואז מגיע כל מזונה מן האצות בלבד. אף חלזונות ימיים מהסוג אליסיה (Elysia) ניזונים על אצות ירוקיות. הכרולורופלסטים של האצות אינם מעוכלים אלא נכנסים בשלמותם אל תוך תאים המרפדים את מעי החילזון. היות שעור החילזון הינו שקוף ממשיכים הכלורופלסטים לתפקד בתוך מעיו כאברונים פוטוסינתיים, ומהווים למעשה מקור פחמימות עבורו.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.