הקשרים ההדדיים של נמלים עם יצורים אחרים

05/02/2006 ב- 12:15 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על הקשרים ההדדיים של נמלים עם יצורים אחרים
תגים:

הנמלים הקטנות שבקושי רב אנו מבחינים בהן, למרות שהן מצויות בהמוניהן בכל מקום ואתר, הן יצורים מרתקים ביותר שמקיימים כמה מיחסי הגומלין המופלאים ביותר בעולם הטבע.


עולם הטבע גדוש ביחסי גומלין מפתיעים שלא תמיד נותנות הבריות את דעתן עליהם. במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בשיתוף פעולה המתקיים בין יצורים זעירים. הנמלים הנפוצות בכל רחבי תבל אינן מרגשות יתר על המידה את האדם באורח חייהן, אולי מפני שהן נסתרות בתוך הקרקע מרבית הזמן. אולם, מי שיתחקה אחר אלה שכניו הקטנים, עשוי לגלות את נפלאות הטבע המלהיבים ביותר דווקא על סף ביתו.

באזורים הטרופיים של אמריקה נפוצים מיני נמלים חותכות עלים מן הסוג Atta. נמלים אלה ידועות כגנניות המטפחות 'גני פטריות' בדומה לחקלאים אצל האדם. המזון הצמחי מורכב ברובו מדפנות תאים שאינן ניתנות לעיכול על ידי בעלי החיים, ולכן נזקקות הנמלים לפטריות שאצלן מצויים אנזימים המסוגלים לפרק חומרים כמו תאית או ליגנין.

את התפטיר נוטלת בתוך כיס שבגרונה כל נקבה המתכוננת לעזוב את קן הולדתה ולייסד מושבה חדשה. לאחר מעוף הכלולות משירה המלכה את כנפיה, חופרת מחילה קטנה בקרקע ופולטת את התפטיר החוצה. כשגדלות הפטריות מטפלת בהן המלכה בעצמה, עד אשר העמלות שבקעו מן הביצים מתבגרות ומסוגלות לשאת בנטל הטיפול הן בפטריות והן באחיותיהן הקטנות.

את הפטריות מגדלות הנמלים בתוך מחילות רחבות. הן מביאות פיסות עלים כמזון לפטריות ואילו הפרשותיהן משמשות כדשן. על מצע זה מתפתחות הפטריות אשר מהוות מקור מזון חיוני עבור הנמלים. הפטריות מצידן זוכות במנגנון הפצה יעיל ביותר. התברר שקשרי הגומלין בין הפטריות השיתופיות לנמלים אלו הם אובליגטוריים, והמינים לא ישרדו אלה מבלעדי אלה.

בסביבות ים המלח מצויה נמלה הקרויה אורגת האשלים (Polyrhachis simplex). היא מכונה כך בשל קיניה הארוגים מסיבי משי שאותם מייצרים הזחלים. נמלה זו ניזונה מנוזל עשיר בפחמימות המופרש על ידי כנימות ומכונה טל דבש. לכנימות יש חדק ארוך שבאמצעותו הן מוצצות את המוהל מצינורות השיפה של צמחים שונים, אך הן אינן נזקקות לחלק מן הסוכרים ואת השארית הן מפרישות בצורת טל דבש. בתמורה למזון, נושאות הנמלים העמלות את הזחלים מן המושבה אל המקומות שבהן מצויות הכנימות. הזחלים טווים סביבן מחסות ארוגים ממשי ומחוזקים בעלים קטנים. מחסות אלה מקנים לחרקים המוצצים הגנה מפני קרינת השמש החזקה ומפני טורפים שונים. במקומות שונים בעולם ידוע גם על מיני נמלים שתוקפים את אויבי הכנימות. כמו כן, ישנן נמלים המעבירות את הכנימות מצמח אחד למשנהו כמו רועה המנהיג את צאנו, וחופרות להן גומות קטנות על גבעולי הצמח.

נמלת הקציר ניזונה מזרעים שאותם היא מלקטת בשדות הבור. בכך היא פוגעת, למעשה, במאמצי הרבייה של אותם צמחים שהפיצו את זרעיהם במרחב. אולם, כמה מיני צמחים משתמשים בשירותי הנמלים על מנת להפיץ את זרעיהם וביניהם גם חבצלת קטנת הפרחים ושיח הקיקיון. צמחים אלה מייצרים בזרעיהם גופיף שומן שאינו מסייע לרבייה אלא בעקיפין, וכל מטרתו למשוך את הנמלים לאוספו ביחד עם הזרע. בגלל נוכחות גופיף השומן פוחתים סיכויי ההיאכלות של הזרע, והוא עצמו אף קשה לפיצוח. את הזרעים מקבצות הנמלים בתוך המחילות, ולאחר שהן ניזונות מגופיפי השומן הן מניחות לזרעים לנבוט. כך זוכה הזרע הנובט למקום מבטחים, וכך גם פוחתת התחרות עם צמח האם וזרעים אחרים.

הפרשת גופיף השומן הוא מחיר אנרגטי שהצמח נאלץ לשלם על מנת לזכות בשירותי ההפצה של הנמלים. התפתחותם של גופיפי השומן משקפת אדפטציה חד-צדדית ואין מדובר בקואבולוציה, כי הנמלים מלקטות את הזרעים לשם אכילתם מימים ימימה. כאשר סיכויי הזרעים הנושאים גופיף שומן להגיע לנביטה עולים על סיכויי הנביטה של זרעים ללא גופיפי שומן, משמע הדבר כי ישנה עלייה בכשירותו האבולוציונית של צמח האם, כך עשויה לעלות שכיחותם של צמחים המייצרים זרעים עם גופיפי שומן.

באגן האמזונס מתקיימים יחסים הדדיים בין עץ ממין Tachigali myrmecophila לבין נמלה ממין Pseudomymyrmex concolor. הנמלים זוכות למגורים בתוך פטוטרות חלולות של עלי העץ. בתמורה למחסה תוקפות הנמלים בחירוף כל חרק שמגיע אל העץ כדי להיזון מעליו. הצלף הקוצני מספק לנמלים מקור מזון בצורת הפרשות מתוקות מצופנים חוץ-פרחיים בתמורה להגנה. גם עצי שיטה שורקת (Acacia drepanolobium) זוכים להגנה דומה. נמלים מן הסוג לבובית (Crematogaste) חיות על השיטה ומתרבות בבסיסים התפוחים של הקוצים. הן ניזונות מגידולים עשירים בחלבונים ובשומנים המצויים על קצות העלים הצעירים וקרויים גופי בלטיין. השיטה מגדלת עלים חדשים במשך כל ימות השנה, גם באזורים שיש בהם תקופות יובש ממושכות, כך שלנמלים ישנה אספקת מזון תמידית. הנמלים מצידן מגנות על המאכסן מפני אוכלי צמחים למיניהם על ידי צביטתן הכואבת. הן גם חותכות מטפסים וצמחים שכנים הנוגעים בשיטה, ואף מסלקות את הצמחייה שמסביב לעץ. שיטה שסולקו ממנה הנמלים, הוקפה במהרה במיני צמחים אחרים ונחנקה.

שיתוף פעולה שאינו ברור דיו מתקיים בין נמלת העץ האירופית (Formica paralugubris) לבין עצי מחט. הנמלים נוטלות שרף מן העץ ומניחות אותו בסמוך לקן. השרף ידוע כחומר אנטיביוטי הפועל כנגד  פטריות מזיקות וחיידקים מחוללי מחלות. נראה שהנמלה משתמשת בשרף לצרכים רפואיים ובתמורה לכך מסייעת בניקיון העץ.

בין החרקים המגדלים פטריות נכללים גם בני משפחת הטרמיטיים (Termitidae) וחיפושיות אמברוסיה (Ambrosia) ממשפחת החדקוניות. החיפושיות הללו קודחות תעלות בעצה המתה, ומובילות אליהן את נבגי הפטריות בכיס מיוחד שבגופן. בתעלות מתפתחות פטריות אשר מעכלות את הרקמה העצית, ומשמשות בעצמן מזון לחיפושיות הבוגרות ולזחלים שלהן.

ראו גם:

הדילמה המסובכת של צמחים
נמלה שיצאה לתור את הארץ
דיווחים משדות הקרב של הנמלים

מילות מפתח: נמלה, נמלים, קואבולוציה, קו-אבולוציה, מוטואליזם, סימביוזה

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.