הרפתקאות עליסה מתחת לפני האדמה

19/12/2005 בשעה 10:26 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על הרפתקאות עליסה מתחת לפני האדמה
תגים:

הרפתקאותיה של עליסה, כפי שסיפרן לואיס קרול, הם הכתבים המצוטטים ביותר אחרי התנ"ך. מפעם לפעם מתגלה בהם היבט חדש שראוי לשמש דוגמה ספרותית לחוק טבע קיים. סבורני שאחד מהם הוא החשיבה האומוולטית, או לפחות דרגת התפתחות מוקדמת שלה. כידוע, אחד הפלאים שמוזכרים בסיפור הוא הכישרון להתכווץ או להתארך בשל השפעתו של שיקוי הקסם. אפשר אם כך לומר שהתפישה האומוולטית של עליסה משתנה בכל אחד משלבי הסיפור בהתאם לגובהה. תפישתה את הסביבה שונה בגובה של שלושה מטרים לעומת גובה של עשרה ס"מ, וכך גם התנהגות הסביבה כלפיה משתנה.


'הרפתקאות עליסה מתחת לפני האדמה' מאת לואיס קרול, היא לכל הדעות, היצירה המפורסמת ביותר לילדים שנכתבה בשפה האנגלית, אם כי גרסתה המורחבת זוכה למירב הקוראים. לפי המסופר, באפריל 1856 פגש צ'ארלס לוטו'יג' דוג'סון לראשונה את בתו של הנרי ג'ורג' לידל, דיקן אוניברסיטת אוקספורד. באותו בוקר נקשרה ידידות אמיצה בין הפרופסור למתמטיקה לבין הילדה בת הארבע. מאז היה נוהג לצאת עם אליס ואחיותיה לטיולים קצרים, ולספר להן מדמיונו על אירועים המתרחשים בארץ הפלאות. הוא תיאר בפניהן את המשתה המטורף, הפגישה עם החתול המופיע ונעלם, הצמד-חמד מלח ופלפל ועוד.

ב-4 ביולי 1862, יצאו לערוך פיקניק דוג'סון, רובינסון דקו'ורת ושלוש הבנות למשפחת לידל: אליס, אדית ולורינה. החמישה שטו בסירה על נחל איסיס, אחד מיובליו של נהר תמזה, בשעה שפנתה אליס אל ידידה המבוגר וביקשה שיספר להן סיפור. דוג'סון שלח מבט מהורהר לעבר הנוף שטוף השמש, הרהר שניות אחדות ואז פתח בסיפורו. הוא סיפר על ארנבון שנורא מיהר עד שהיה מציץ בשעונו תכופות כדי לוודא שאינו מאחר. גיבורת הסיפור, עליסה (אליס) שמה, נדהמה לראות ארנבון הנושא עימו שעון כיס, וכשהוא זינק אל תוך מאורתו, היא הסתקרנה עד מאד וקפצה אחריו. כך נפלה עליסה אל עולם שנמצא מתחת לאדמה, אך כל היצורים שפגשה שם בתחילה נמצאו גם על פני האדמה, אם זה העכבר, הזחל ומיני ציפורים.

מאוחר יותר פגשה עליסה את מלכת הלבבות, שלא היתה אלא קלף, אולם עד הפגישה עימה עברו על עליסה חוויות משונות ביותר. בהשפעת מאכלים מוזרים ושיקויי קסם היתה עליסה מתכווצת ומתארכת, וכך לרגע אחד היה גופה מגיע עד התקרה ושעה קלה לאחר מכן, היתה מתבוננת אל כלבלב מבין רגליו. עליסה גילתה שהסביבה מושפעת מהתנהגותה. אם נעשתה גדולה מדי, היה בכייה יוצר אגם של דמעות – שבו כמעט טבעה לאחר מכן בהיותה זעירה מחדש – ואם היתה בגודל ננסי, יכלה להתיידד עם יצורים שלא חששו עוד מפניה. למעשה, דוג'סון מתאר כיצד רואה אדם את העולם מגובה של עשרה ס"מ או מגובה של שלושה מטרים, ואיך הסביבה מתנהגת בכל פעם למראה אחד משני הגדלים.

כבני אדם אנו רואים את העולם בדרך מסוימת, ובאופן טבעי אנו נוטים לחשוב שתפישתנו קולטת את כל מה שיש לקלוט, אך זו טעות. אנו קולטים רק חלק ממה שחושינו מסוגלים. תפישתנו תלויה באורח חיינו, בגילנו ובמצבנו הבריאותי. ישנן נשים שאינן מבינות כיצד הבעל מסוגל להבחין במצב נבדל במשחק הכדורגל, וישנם מורים שלא מסוגלים לאתר תלמידים המעתיקים בבחינות, כי כשהם היו ילדים לא נהגו לרמות את המבוגרים. נער ימצא את עצמו מתמקד בעלמות חן החולפות מול עיניו ושולחות אליו חיוך נסתר, בעוד הקשיש שיושב בספסל ממולו מנסה לאתר לשווא את התרופות בתיק, משום שאת משקפיו שכח במטבח.

כולנו זחלנו על הארץ בהיותנו תינוקות והתבוננו על שולחנות מצידם הפנימי, אך כל זאת כבר נשתכח מאיתנו. אף אחד מן המבוגרים אינו זוכר איך נראה העולם מגובה של חצי מטר, כי חוויות מעין אלה מתחלפות במהרה עם מראה העולם מגובה של מטר וכהנה וכהנה. אמנם, אין זה נוח במיוחד, אך נסו נא להלך על ארבע ותיווכחו לדעת עד כמה שונה הוא העולם מגובה של עשרות ס"מ, לעומת זה שאתם מכירים. האופק לפתע מתקצר, השיחים נעשים גבוהים מדי, וכל מכונית שנוסעת בכביש נראית כמו מפלצת שגבה הוא בבחינת נעלם. לעומת זאת, אם תהלכו לכם באמצעות קביים מוגבהים כמו האקרובטים בקרקס, תתקשו למצוא היכן הנחתם את המפתחות על השולחן ללא עזרת משקפת. לפתע כל כסא יראה בעיניכם קטן, והכלב המפחיד של השכן שאינו חדל לנבוח עליכם, יהפוך לסתם עוד יצור מעצבן. אם עד עתה הייתם מתבוננים מלמטה על ציפורים מעופפות, כעת תצפו במעופן בגובה עיניכם, ואולי תראו אותן אף קורצות עין אליכם, כמו שעליסה אולי ראתה.

את המושג "אומוולט" (umwelt) שפירושו בגרמנית 'עצמיות', טבע יאקוב פון אקסקל בתחילת המאה ה-20. הוא טען שכל יצור רואה תמונה שונה של הסביבה, וכמספר היצורים כך מספר העולמות. אנו נוטים לייחס את הדרך שבה בני האדם תופשים וקולטים את העולם, גם לשאר בעלי החיים, אך שלא בצדק. כשם אנו תופשים את העולם בדרך ייחודית משל עצמנו, כך תופש כל בעל חיים אחר את העולם בדרכו הייחודית. תפישת העולם מותנית בחושים, באורח החיים שלנו, בסביבה בה אנו חיים ובגודל גופנו. כשאנו מתבוננים בעלווה של שיח מוריק, איננו מייחסים לה משמעות רבה מעבר לנוי ולחן שבה, אבל עז שתקרב לשיח תבחין בעשרות סוגי עלים, כאלה שהם בני יומיים, אחרים בני שבוע ויותר, כאלה שאינם עוד אכילים וכאלה שזהו היום האחרון שעוד אפשר לנגוס בהם. בימינו כל זאת מובן לרובנו, אך לקראת סוף המאה ה-19 הבריות עדיין חשבו במושגים של בני אדם, ולא מתוך עיניהם של בעלי חיים. גם כיום איננו יודעים מה קולטים בעלי החיים, אלא רק מנחשים זאת על פי הידע שהשגנו לגבי יכולת החושים שלהם והתנהגותם בטבע.

לאחר ההזדווגות כל התנהגותה של נקבת הקרציה מכוונת להשגת דם של יונק כדי שביציה תתפתחנה. יאקוב פון אקסקל (Jakob von Uexküll) תיאר באחד ממאמריו את שלבי החיים שלה. בשלב הראשון חושיה מושפעים מגירוי אחד בלבד – האור. העולם שלה מצטמצם למקומות חשוכים ולמקומות מוארים. מלבדם, אין היא חשה דבר. גירוי האור גורם לה לטפס למקום מוגבה, אל ענף של שיח. בשלב השני מושפעת הקרציה רק מריח של חומצה בוטירית. היא נותרת במקומה ללא תנועה וממתינה אפילו עשר שנים, עד שהריח האמור יגיע לקולטניה. את הריח הזה מפרישים יונקים יבשתיים דרך בלוטות העור, וכשהם חולפים מתחת לעמדתה של הקרציה, היא מתגרה ומפילה עצמה מטה. בשלב השלישי פועל אצלה רק גירוי אחד, הוא החום. היא מיד מאתרת את גוף היונק החם ומטפסת עליו, ואז נצמדת לעורו ומתחילה למצוץ דם. הואיל ורק נוזל חם מגרה אותה ולא ריח הדם, הרי שתמצוץ כל נוזל בטמפרטורה המתאימה. האומוולט של הקרציה משתנה בכל אחד משלבי חייה.

בסיפור שסיפר דוג'סון לאליס אנו מוצאים ניצני התפתחות בחשיבה אומוולטית, ולא פלא שהילדה הקטנה חיבבה את ששמעה כל כך. לפתע יכולה היתה בגיל עשר לשוב לימי ינקותה או לדלג מספר שנים קדימה ולהפוך פאום לנערה גבוהה. בעזרת סיפורו של דוג'סון ערכה מסע בזמן על פני שנים אחדות, בזמן שיט בן שעה אחת. למרבה המזל, התעקשה אליס שידידה המבוגר יכתוב עבורה את הסיפור, כדי שתוכל לקרוא בו אימתי שמתחשק לה. דוג'סון כך עשה והגיש לה מחברת מאוירת כמתנת חג המולד של 1863, שכללה גם את תמונותיה של אליס שצילם במו ידיו.

כשילדים נוספים התענגו על קריאת 'הרפתקאות עליסה מתחת לפני האדמה', קיבל דוג'סון את ההמלצה להדפיס את הסיפור ולפרסמו ברבים. הוא הוסיף למטווה העלילה סיפורים אחרים שסיפר לאליס בהזדמנויות אחרות, וכך יצא לאור 'הרפתקאות עליסה בארץ הפלאות' ב-4 ביולי 1865, שלוש שנים בדיוק לאחר שסופר בפעם הראשונה. אליס לידל לא חיבבה את ההבדלים, ולבטח לא את הילדה שצוירה לפי צילומיה של מרי בדקוק, עוד ילדה שנמנתה על ידידותיו של דוג'סון. לכן החליטה לשמור את הנוסח המוקדם אצלה. דוג'סון עצמו התכנה בשם העט לואיס קרול שהיה הגרסה הלטינית של שמו.

במרץ 1885 קיבלה אליס הרגריבס מכתב מאת דוג'סון, ובו בקשה להשאיל לו את הסיפור המקורי כדי שיוכל להדפיס גם אותו. הנה כי כן, יצאה גם הגרסה הראשונה לאור, אך בזאת לא תמו קורותיה. את המחברת שקיבלה במתנה נאלצה אליס הרגריבס קשת היום, למכור לאספן היהודי אברהם שמעון רוזנבך תמורת 15400 ליש"ט. עשרים שנה מאוחר יותר השתכנע רוזנבך להעביר את הפריט היקר מארצות הברית לאנגליה, ומאז שוכנת המחברת במוזיאון הבריטי בלונדון.

'הרפתקאות עליסה בארץ הפלאות' וספר ההמשך 'הרפתקאות עליסה מבעד למראה', חביבים ביותר על אנשי מדע, ואלה נוהגים לשלב ציטטות מהם במאמרים רבים. בכל כמה שנים מתגלה עוד היבט חדש בכתביו של לואיס קרול שלא נתנו עליו את הדעת, וזה הופך במהרה לחגיגה עצומה בקרב חסידיו הרבים. אחד הידועים שבהם נקרא 'עקרון המלכה האדומה', על שם המלכה שהסבירה לעליסה שעליה לרוץ בכל כוחותיה כדי להישאר במקומה. העיקרון שימש לתיאור שיווי המשקל במרוץ החימוש שהתנהל במלחמה הקרה בין שתי מעצמות-העל, כשכל אחת מהן היתה מפתחת נשק מתוחכם יותר שנה אחר שנה, אך בלא יכולת להשיג עליונות צבאית על פני השנייה. המונח הושאל גם כדי לתאר את מרוץ החימוש הביולוגי בין פרסתנים לטורפיהם. במהלך האבולוציה נעשו הפרסתנים עצומי מידות ומהירים יותר כדי שיוכלו להימלט מפני סכנה, או כדי שיהיו גדולים מדי מכדי לשמש כטרף. ברם, במקביל אליהם התפתחו גם הטורפים שלהם והפכו להיות אף הם חזקים וחסונים יותר. לפיכך, נשמר האיזון ביניהם בלא שתושג הכרעה.

מילות מפתח: לואיס קרול, הרפתקאות עליסה בארץ הפלאות, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הרפתקאות עליסה מבעד למראה, הרפתקאות אליס מבעד למראה, הרפתקאות עליסה בארץ המראות, הרפתקאות אליס בארץ המראות, אליס לידל.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.