שובו של מרטן גר

06/12/2005 בשעה 08:25 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על שובו של מרטן גר

הפרשה המפורסמת של ג'וליו קאנלה (Giulio Canella) בטורינו בשנים 1927-1931 אולי כבר אינה זכורה לרבים מאיתנו. אשתו של פרופסור קאנלה טענה כי האיש שחי עימה הוא בעלה, אפילו שטביעות האצבעות הוכיחו כי מדובר במדפיס מאריו ברונרי (Mario Bruneri). סיפור יוצא דופן אף מזה התרחש בצרפת במאה ה-16 כאשר ברטראנד דה רול קיבלה לזרועותיה גבר שהתחזה לבעלה, בעוד האחר נחשב לנעדר. עד היום לא ברורים מניעיה, אולם שובו של מרטן גר, האיש שלו נישאה, ניפץ את כל אשליותיה.


בשנת 1527 עזבו פייר דאגר, אחיו סאנקסי ורעייתו עם מרטן בנם, את הנחלה המשפחתית באנדיי אשר בלאבור ועברו לגור בכפר ארטיגא שבאזור פואה. הם נדדו מן האזור הבאסקי של צרפת אל המישורים הרחבים שלמרגלות הרי הפירנאים, במרחק שלושה ימי הליכה מכפר הולדתם. שני האחים התיישבו מזרחית לנהר הלז. הם רכשו שטח אדמה והקימו בית מלאכה לייצור אריחים כמו זה שהיה להם בכפר אנדיי. האחים קיימו משק משותף ועשו חיל. נחלתם התרחבה אל הגבעות שבכיוון באז'ו, ובנוסף למפעל אריחים ולבנים, הם גידלו חיטה, דוחן, גפנים וכבשים. כמו כן, שינו את שם משפחתם וכך דאגר הפך גר. למרטן גר נוספו ארבע אחיות ופייר נשא אף הוא אשה.

בשנת 1538 נישא מרטן גר (Martin Guerre) לברטראנד דה רול, בת למשפחת רול האמידה שגרה מעברו השני של נהר הלז. למרטן טרם מלאו ארבע עשרה שנים וברטראנד אף היתה צעירה ממנו. מאומה לא קרה במיטת הכלולות של הזוג הצעיר בליל החתונה וגם לא בשמונה השנים הבאות. מרטן גר לא הצליח לספק את אשתו. יתכן שהיה זה בגלל מחסור בניסיון מיני ויתכן כי בגלל סיבות אחרות. מרטן צמח והיה לבחור גבה קומה, דק גזרה וגמיש מאד; ואילו ברטראנד גדלה והיתה לבחורה יפהפיה. בני משפחת רול המתינו שלוש שנים, ומשלא נולד צאצא לזוג, לחצו את ברטראנד להיפרד ממרטן, אך היא החליטה להישאר עימו. חלפו חמש שנים נוספות עד שברטראנד התעברה וילדה בן זכר למרטן. אבל אז, בשנת 1548, כשהתינוק הקרוי על שם אבי אביו היה רק בן כמה חודשים, עזב לפתע מרטן את משפחתו הקטנה ונעלם. היו שסיפרו כי הדבר אירע בשל עימות שהיה צפוי עם סאנקסי האב. ברטראנד האומללה נותרה לבדה.

לא ברורות הנסיבות שלפיהן החליט ארנו דו טיל להופיע בשנת 1556 בכפר ארטיגא ולהציג עצמו כמרטן גר, בעלה האובד של ברטראנד. אין ספק שהיה דומה לו במידה רבה מאד. עובדה היא שיום אחד פגש בשני חברים של מרטן, האומן דומיניק פוז'ול ובעל האכסנייה פייר דה גייה, שטעו בו וחשבו אותו לאיש הנעדר. נראה שברגע ההוא התעורר הנוכל שבארנו דו טיל. בעורמה רבה אסף מידע רב ככל האפשר על מרטן גר, על מצבו, על משפחתו, על הדברים שנהג לומר ולעשות. מאוחר יותר התברר שהמתחזה לעתיד ניחן בזיכרון מופלא. כל המידע שסופק לו נחקק היטב בראשו.

פייר גר בחן את "מרטן גר" בקפידה, ולא האמין שהוא אחיינו, אבל ארנו דו טיל הפתיע אותו בספרו לו על דברים שעשו רק שניהם יחדיו, ולדוד לא נותרה ברירה אלא לחבקו ולהודות לאל על שובו. גם אחיותיו של מרטן גר קיבלו אותו בברכה ונפלו על זרועותיו. ברם, בעוד בני המשפחה עלולים לשגות, קל היה לרעיה, שמכירה כל פרט בגופו של הבעל, לזהות את הרמאי. במקום זאת התכחשה לתחושותיה וקיבלה את ארנו דו טיל לחיקה. יתכן כי כשחלקו יצוע משותף הסתבר לברטראנד שהגבר החדש מעניק לה דברים שמעולם לא חוותה עם האיש הקודם. ובכל זאת, אם זיהתה כי אינו הבעל האובד, הרי שמדובר בניאוף וזו היתה עבירה חמורה ביותר באותם ימים. אולם, לפי דבריה, באותה שעה היתה סבורה בתמימותה כי אכן זהו מרטן בעלה והיא שמחה לשובו.

הנישואים הבדויים נמשכו ארבע שנים. היה נוח לזוג החדש להמשיך את חייהם המשותפים ולשכוח ממרטן גר האמיתי. אף אחד לא ידע איפה הוא ומהם מעשיו. מרבית תושבי ארטיגא לא תהו על כך והיו סבורים כי ארנו דו טיל הוא מרטן גר ששב לביתו. אולם, המתחזה לא הסתפק בנטילת האשה החוקית, אלא זמם להשתלט גם על נכסיו של הבעל האובד. בדיעבד התברר, שארנו דו טיל לא התכוון כלל לגזול את ממונו של מרטן גר. הוא באמת ובתמים נכנס לנעליו של הנעדר והחליף את זהותו שלו כליל. היה זה מרטן גר לכל דבר.

תקופת ההתאקלמות של ארנו דו טיל הוכתרה בהצלחה, ואולי בשל כך החל פייר גר להתכעס. המתחזה החל להתערב גם בעסקים המשפחתיים, ואם עד עתה הבליג הדוד על מעשה הרמאות, הרי שמעתה ואילך גמר אומר לגרש מעליו את האחיין המדומה. בינתיים נישא לאמה של ברטראנד, הואיל והשניים נותרו ללא בני זוג. כך יכול היה ללחוץ ביתר עוצמה על הבת הסוררת של אשתו, ושכנע אותה לצאת כנגד הבעל המתחזה. לברטראנד לא היו כל סיבות להיענות לדרישות אמה ודודו של בעלה האמיתי. היא חשה שעם ארנו דו טיל היא מגשימה את כל מאווייה ובעיקר את נשיותה. מכל מקום, עדיין טענה כי מי שחי עמה הוא מרטן גר ולא אחר. האם כך באמת סברה? הדעות עדיין חלוקות ואולי לא נדע זאת לעולם.

לבסוף לא נותרה לברטראנד כל ברירה והיא נאלצה להפנות עורף לארנו דו טיל. המתחזה נעצר ובית המשפט ברייה החל לדון בתיקו. אך האם בכך תמה פרשת ההתחזות? אחיותיו של מרטן גר דבקו בגרסתן כי המתחזה הוא אחיהן הבכור וביקשו לשחררו. הדוד פייר מנגד המשיך לטעון כי יש להרשיע את ארנו דו טיל, ולהשיב לרשותו את כל נכסיו של אחיינו האובד מידי המתחזה. ברטראנד ודאי שלא יכלה לומר כי חשדה בארנו דו טיל. היא התנהגה כפתיה מוחלטת, וטענה שהאמת התגלתה לה רק לאחר שפייר האיר את עיניה. בכל זאת, בבית המשפט מסרה עדות שידעה בבירור שארנו דו טיל יכול לחזור עליה. יכולה היתה לספר על מקרים שידועים רק לה ולמרטן גר, אך היא בחרה שלא לתרום אף במקצת להרשעתו של הבעל המתחזה. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט ברייה את גרסת הדוד פייר וגזר מיתה על ארנו דו טיל. זה מיד ערער על פסק הדין והועבר לטולוז.

השופטים בטולוז נטו להאמין לאחיותיו של מרטן גר, וכבר עמדו לזכות את ארנו דו טיל, לשמחתה הרבה של ברטראנד. אולם אז הופיע מרטן גר האמיתי. הוא לחם בצבא ספרד ואף איבד את רגלו בקרב, וכך כשהוא צולע על רגל העץ, הגיע מרטן גר להיכל בית המשפט והפך את הקערה על פיה. השופטים הממונים על החקירה שאלו אותו שאלות על עברו, אך מרטן גר השיב תשובות מעורפלות. בפסק הדין שכתבו נאמר שארנו דו טיל זכר את קורותיו של מרטן גר טוב יותר מאשר האיש שאליו התחזה. ברטראנד דה רול הביעה את אושרה לשובו של בעלה וביקשה את מחילתו. הוא, כמובן, לא האמין כלל לדבריה, אך כדי שלא יפגעו באם בנו הסכים להתעלם מעוונותיה. בינו לבין עצמו לבטח אמר כי היה זה עונשו על כך שנטש את משפחתו למשך תריסר שנים.

ארנו דו טיל התוודה על פשעיו וגופתו נשרפה. מניעיו לקבל על עצמו זהות חדשה היו ברורים לנוכח עברו המפוקפק, אולם מה היו סיבותיה של ברטראנד? יש היסטוריונים הנוטים להאמין לעדותה כי בהיעדר תצלומים בעת ההיא לא מסוגלת היתה לזכור בוודאות גמורה את דמות בעלה. לעומתם, ישנם היסטוריונים המתקשים לקבל דברים אלה, וסבורים שברטראנד היתה מרוצה מביצועיו של המתחזה תחת הסדינים, וגם חששה לגורל נכסיה וירושת בנה. בין כך ובין כך, מרטן גר וברטראנד דה רול המשיכו לחיות יחדיו עד הגיע מותה.

מילות מפתח: מרטן גר, מרטין גר, התחזות

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.