אימתי תחובר הביוגרפיה של החיפושיות?

27/11/2005 בשעה 11:39 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על אימתי תחובר הביוגרפיה של החיפושיות?

מארק קורלנסקי צבר מומחיות רבה בהיסטוריה של פריטי מזון דוגמת דג בקלה או מינרל חשוב כמו מלח. יש לצפות כי בעתיד יספר לנו בהרחבה על השתלשלות קורותיה של היקרונית האסייתית, שדומה כי היא ורעותיה הפכו למזיקות הגדולות ביותר באמריקה הצפונית, וכי השפעתן על האדם לא פחותה מזו של צדפת המאכל.


במהלך החודש נפגשתי עם ידידה. זו היתה הפעם השנייה שראיתיה וכבר ישנה בידי הזכות להכריז על ידידותנו בחוצות רבים. בפעם הקודמת היא האזינה בדומיה לדבריי אודות כמה מיני עצים בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. באתי לשם עם מספר מכרים כדי להתענג על שעתיים נפלאות בחברת כמה מן הצמחים האהובים עליי. לפתע פנתה אליי אשה לקראת גיל העמידה במבטא אמריקני כבד והציגה את עצמה.

כאמור, נפגשתי עימה בשנית ומאז בטוחני היטב שעל כך לא אוכל להצטער. הגעתי לביתה במודיעין ומשם נסענו ללטרון. הגברת היא אנטומולוגית חובבת ויש ברשתה אוסף חיפושיות נכבד מכל רחבי תבל. כך בכל אופן היא סיפרה לי ברגע הראשון של היכרותנו, וזו גם היתה הסיבה שגיליתי בה עניין. אחרת תחלופנה שנים רבות עד שאכנה אותה בתואר ידידה. היא חפצה לבחון אילו מיני חיפושיות פעילים בעונה זו של השנה, וכך בילינו שעות ארוכות בשדות הסמוכים למנזר השתקנים. מאוחר יותר נסענו שוב לביתה.

בעלה קידם אותנו בברכה. בבוקר הוא התייגע בבריכה שבה עשה מינוי לא מזמן, אך הספיק לנוח ולבשל עבור שלושתנו ארוחת צהרים דשנה. לאחר מכן, הוזמנתי לעלות לקומה השנייה כדי לפתור כמה תקלות במחשב, ואז אורו עיניי. ממולי ניצבה ארונית ספרים גדושה למדי. כשהבחנתי כי הכול נושאים כותרת באנגלית החל ליבי לפעום בחוזקה. אם את הספרים שיצאו לאור בעברית אוכל למצוא בכל ספריה גדולה, הרי שרק אצל עולים חדשים אפשר להיתקל בכותרים שמעולם לא שמעתי אודותיהם.

ידידתי הבחינה כי פניי מחליפים צבעים והגישה לי ספר בשם: The Big Oyster שחיבר Mark Kurlansky. בעלה מסר לי מיד שני ספרים נוספים מאת אותו המחבר: Salt ו-Cod. בני הזוג הודיעו לי חגיגית שהם ימצאו חן בעיניי, וביקשוני להשאיל אותם מהם לזמן מה. בינתיים מוטב היה לי לנצל את זמני כדי להתבונן באוסף החיפושית המרהיב שצברו השניים, מאשר להתבטל בעיון מעמיק בתוככי הספרים שנשאתי בידיי.

ספריו אלה של מארק קורלנסקי עדיין לא תורגמו. שלושתם עוסקים במיני מזונות, או מוטב לומר בהיסטוריה שלהם. אפשר שנושא שכזה עלול לשעמם את הבריות שחפצות לרכוש ספר בישול, וקיבלו במקום זאת עבודת דוקטורט על המאכל האהוב עליהן. אולם, המחבר כותב על כל אלה בצורה קולחת ומאלפת עד שכמעט לא נזדקקתי לשימוש במילון כדי לפענח מילים קשות במיוחד. עודני רחוק מלסיים את הספרים ששאלתי מידידתי, אך כבר עתה הזדרזתי לספר לכם אודותיהם.

"דג הקוד: הביוגרפיה של הדג ששינה את העולם" מספר את סיפורו המרתק של דג בקלה. מודה אני ומתוודה בפניכם כי לא ידעתי עליו דבר מלבד הנתונים הביולוגיים. מי תיאר בנפשו כי דג זה היה גורם מרכזי לסכסוכים ולאירועים היסטוריים רבי חשיבות במהלך תריסרי דורות. את הספר על אודות הצדפה עוד לא התחלתי לקרוא, אך בינתיים קראתי פרקים נרחבים מן הספר אודות המלח, ואוכל רק לומר שהידע האצור בתוכו נמצא כבר הרחק מעבר לכל ציפיותיי. כל שביבי הידע שהיו טמונים בזיכרוני על מחצב חשוב זה התרחבו עוד ועוד, והתלכדו לסיפורה של פרשייה מרתקת בתולדות האנושות, ובעיקר בכל הקשור לתרבות המסחר בין בני האדם.

בשנת 1832 הגיע אל יער טרופי בפאתי ריו דה ז'נירו איש אנגלי צעיר, שמו צ'ארלס דרו'ין. לעת ההיא היה הוא חוקר טבע צעיר על ספינת הוד מלכותו "ביגל" – דו-תרנית שנשלחה מטעם האדמירלות בלונדון למסע מחקר מסביב לעולם. במשך יום אחד אסף דרו'ין באזור קטן 68 מינים שונים של חיפושיות. עצם העובדה שיצור מטיפוס אחד יכול להופיע במגוון כה גדול של מינים הכתה את דרוי'ן בתדהמה. ביומנו כתב: "מבט אל מימדיו העתידיים של קטלוג החיפושיות השלם, די בו כדי להפריע כליל את שלוות מוחו של האנטומולוג". על פי ההשקפה המקובלת של אותם ימים היו כלל המינים בלתי ניתנים לשינוי, וכי כל אחד מהם נברא בנפרד על ידי האל. ריבוי הצורות עורר בדרו'ין מבוכה עמוקה. הוא עצמו לא היה אתיאיסט, אלא בעל תואר אקדמי בתיאולוגיה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. לכן, משלא מצא הסבר להימצאותם של שלוש מאות אלף מיני חיפושיות (כחמישית מכלל מיני היצורים בטבע), תהה בינו לבין עצמו, שמא אלוהים אהב מאד חיפושיות.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.