מעטה הקרח של קילימנג'רו מפשיר ונעלם

01/11/2005 ב- 07:52 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מעטה הקרח של קילימנג'רו מפשיר ונעלם

במשך שנים ארוכות סירבו הגיאוגרפים להאמין לסיפורי הנוסעים. בלתי אפשרי שסמוך לקו המשווה תופיע כיפת קרח על הר. רק משדרכו רגלי האדם הלבן על השלג הצחור, נתברר כי מדובר באמת לאמיתה. ברם, כל זאת נכון לעבר. כיום, ההר הנישא באפריקה עומד לאבד את מראהו המוכר בשל פגעי האדם.


בשנת 1848 חזר למומבסה הכומר הגרמני יוהאן ראבמן, אחד המיסיונרים הראשונים באפריקה. הוא שב ממסע מחקר בטנגנייקה והביא עימו ידיעה סנסציונית. הוא סיפר כי לאחר שיצא למסע מן החוף המזרחי אל פנים היבשת ראה הרחק מעל לאזור היער, כיפה הררית עצומה מכוסה שלג המתנשאת אל מעבר לעננים. כאשר הגיעה הידיעה לאוזני הגיאוגרפים באירופה היא עוררה ספקות רבים, ובאנגליה אך הביאה לגלי צחוק. שלג באפריקה, בקו המשווה? תהו כולם. לא יתכן ששלג לא יימס על פסגתו של הר שנמצא בקרבת קו המשווה.

לדעת דסבורו קוליי, חבר בחברה הגיאוגרפית המלכותית, מה שראה ראבמן לא היה אלא השתקפות קרני השמש בשכבת סלעים לבנים. נראה שהכומר התמים סונוור באור השמש החזק, וההר נראה בעיניו כמכוסה שלג עד. אבל, כידוע, אי אפשר להתכחש לעובדות לאורך ימים. בשנת 1889 העפיל גרמני אחר, האנס מאייר, אל ההר, ועשה דרכו בין קרחונים עצומים. מן הילידים למד שקראו לו קילימנג'ארו דהיינו 'ההר הקורן'.

הקילימנג'ארו, הגבוה בהרי אפריקה, הוא הר געש עתיק. אורכו כשמונים ק"מ ומצויות בו שתי פסגות עיקריות. הגבוהה שבהן היא קיבו המתנשאת לרום של 5895 מטר. היא מכוסה שלג כל ימות השנה, למרות היותה מרוחקת מקו המשווה 350 ק"מ בלבד. היקפו של הקרחון המצוי בלוע הגעשי הוא כשש ק"מ. הוא מכונה "בית האל' בהתאם לאגדה שמנליך, הראשון בקיסרי חבש ובנם של שלמה המלך ומלכת שבא, עלה לשם עם כל אוצרותיו ונעלם בן גושי הקרח. הפסגה השנייה היא מאוונזי, הנמוכה ממנה ב-550 מטר. בגלל היותה חשופה לרוחות אין השלג נשמר עליה.

השאלה ששואלים המדענים כיום היא כמה זמן עוד תחזיק מעמד כיפת הקרח על ההר. בקצב הנוכחי של התחממות האטמוספרה, קרוב לוודאי שבתוך שני עשורים לא תיוותר במרומי הקילימנג'ארו אף לא שלוגית אחת. נפח עצום ממעטה הקרח מפשיר מדי יממה, ולא עוזרות גם תפילותיהם של בני המסאי, השבט הגדול שיושב באזור. דומה שמראה ההר הניצב בהוד רב מעל מישור הסוואנה, עומד להשתנות בשנים הקרובות.

ההתחממות הגלובלית אינה הסיבה היחידה. גם כריתת היערות במזרח אפריקה גורמת לשינויים אקלימיים חמורים. היערות הם אלה היוצרים סביבם את האקלים הלח. המים אשר מתנדפים מצמחיית היער העצומה, בהשפעתה של השמש הטרופית, שבים אל הקרקע כגשמים והדבר חוזר ונשנה ללא הפסקה. בפסגת הקילימנג'ארו צונחת הטמפרטורה אל מתחת לאפס בלילות רבים, ואז יורדים המשקעים בצורת שלגים. עתה מפשיר הקרח מן ההר ושלג נוסף לא נערם מחדש.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: