הגולגולת של איש פילטדאון

15/10/2005 ב- 08:20 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על הגולגולת של איש פילטדאון
תגים:

מאז נודע לאנושות כי לאדם ולקופים יש מוצא משותף, חיפשו חוקרים בכל רחבי הגלובוס אחר החוליה החסרה, אותם מאובנים של פרימט המייצג את שלב המעבר בין קופי האדם להומו סאפיינס. בשנת 1912 נמצאה גולגולת ליד פילטדאון באנגליה, שנאמר עליה כי היתה שייכת לאדם קדמון מלפני 800 אלף שנים. ואז, 41 שנה מאוחר יותר באו הכימאים והכחידו את איש פילטדאון, וכך בא קיצו של האדם הבריטי הראשון.


לאחר פרסום 'מוצא המינים' מאת צ'ארלס דארו'ין בשנת 1859, החלו חוקרים אחדים להעלות טיעון שנשמע מופרך למדי באותם ימים. כמה מהם טענו כי בדומה לשאר היצורים, גם האדם הוא תוצר התפתחותי ממין אחר ולא יציר של בריאה מיוחדת. זו היתה כפירה של ממש ולא רק במונחים של דת. הקהילה המדעית אמנם ביטלה אט אט את ספקותיה לגבי האבולוציה של היצורים, אך פקפקה לחלוטין בהשערה שהאדם הוא יצור כשאר היצורים. לרוב המדענים דאז היה ברור כי על האדם לא חלה כל אבולוציה, וכי אינו חלילה וחס, תוצר התפתחותי של חיידק ארכאי כמו יתר בעלי החיים.

כעבור תריסר שנים פרסם דארו'ין את ספרו 'מוצא האדם', ובין דפיו טען כי לאדם ולקופי האדם יש מקור משותף. הספר עורר פולמוס חריף שמתנהל עד עצם היום הזה, ושיאו במשפט הקופים המפורסם. מאז צאת הספר לאור, השתכנעו מרבית הבריות כי הצדק עם דארו'ין. הסברה שהפכה להיות מקובלת אצל חוקרים והדיוטות כאחד, היתה שהאדם מקורב במוצאו לקופי האדם האפריקנים. העובדה שהשימפנזה והגורילה אינם הולכים בצורה זקופה כמו האדם, העלתה את השאלה מה קדם למה: מוח מפותח ששינה את מרכז כובד הגוף והביא להליכה זקופה, או שמא קדמה עמידה על שתי רגליים להתפתחות המוח. דארו'ין עצמו גרס ששני התהליכים התרחשו במקביל.

ב-18 בדצמבר 1912 הודיע צ'ארלס דוסון (Charles Dawson), עורך דין מכובד ואנתרופולוג חובב, כי ישנם בידיו שרידי גולגולת וחלק של לסת שנמצאו בבור חצץ בקרבת העיירה פילטדאון (Piltdown) שבאנגליה. דוסון הראה את השרידים עוד קודם לכן לידידו, הפליאונטולוג ארתור סמית ו'ודו'ורד (Arthur Smith Woodward), שקבע כי הגולגולת נראית אנושית ללא ספק, אולם ללסת ישנה צורה קופית מובהקת. שניהם לא שיערו אז כי גולגולת זו עתידה לשנות את הלך החשיבה המדעית למשך דור שלם.

השרידים הללו נמצאו על ידי פועלים בשעת חפירה. הם סיפרו שמצאו מעין אגוז חום ששברוהו אחר כך לרסיסים. דוסון שהגיע למקום בשנת 1908 מצא את רסיסי הגולגולת בערמת העפר, ולאחר חיפושים נוספים שנמשכו כארבע שנים, נתגלו עוד מספר חלקים מגולגולת זו. קרוב לוודאי שהחלקים החסרים התפזרו על הכביש ונהרסו כליל. היתה זו אבדה שאינה חוזרת למדע. אילו היו הפועלים מצילים את הגולגולת שלמה ובלתי פגועה, היו חוסכים הרבה מאמץ שכלי ממדענים רבים. לדאבונם של החוקרים, לא התאימו חלקי הגולגולת ביניהם, ובניית הגולגולת מחדש היתה כרוכה בקשיים מרובים, ודעות שונות הובעו בדבר סידור החלקים.

במרחק מה מהנקודה שבה נמצאו שרידי הגולגולת, נמצא כאמור גם חלק של לסת תחתונה. הלסת עוררה בעיה נוספת, כי היתה דומה יותר ללסת של קוף, וקשה היה ליחסה לגולגולת שנמצאה על ידה. גם השן היחידה שנמצאה עוררה בעיות. על יסוד הצירוף הבלתי מותאם של הלסת והגולגולת נוצרו תיאוריות שונות, וניתן מקום לחכמים לצחצח את מוחם ועטם. רבים שהסכימו עם אחרים שינו את דעתם, אחדים אפילו שללו את דברי עצמם ואחר חזרו בהם מאמירותיהם. למשך שנים ארוכות היה עולם המדע כמרקחה.

חוקרים אחדים התנגדו לדעה כי הגולגולת והלסת משתייכים ליצור אחד, ושיערו כי אך במקרה נתגלגלו למקום אחד. דעתם שהיתה במיעוט גרסה כי השרידים שייכים לשני יצורים שונים: הגולגולת לאדם והלסת לקוף. אולם, במרחק מה מן המקום שבו נמצאו שרידי הגולגולת הראשונה, נמצאה שרידי גולגולת שניה שהיתה דומה לקודמת, ואף שן דומה נמצאה. לפיכך הגיעו כולם למסקנה שלא יתכן כי במקום אחד תמצא פעמיים דוגמה של אדם בלתי ידוע עם שרידים של קוף בלתי ידוע, משום שזהו דבר שאינו מתקבל על הדעת. הסברה הכללית היתה שאין זו אלא הוכחה ברורה כי הגולגולת והלסת הם של יצור אחד.

היתה זו סנסציה עולמית. התגלית אמנם הביאה לחששות בליבם של כמה אנשי מדע, אולם כמו כולם, גם הם קיבלו את הממצאים כאמיתיים. בעיתונים פורסם בהרחבה כי נמצאה גולגולת של הומיניד שאינו ידוע למדע. חוקרים נחפזו להסביר כי הם רואים בניגוד שבין הגולגולת ללסת אישוש לקיומו של שלב מעבר בין הקוף לאדם, וכי התיאוריה של דארו'ין הוכחה מעל לכל ספק. איש פילטדאון היה החוליה החסרה בין האדם לבין הקוף שממנו התפתח. מלבד זאת, הוא גם היה בריטי. "מוצאם של בני האדם הוא מבריטניה", נכתב בכל מקום. לכבודו של דוסון, כינו את איש פילטדאון בשם "איש השחר הדוסוני" (Eoanthropus dawsoni). דומה שביום ההוא לא היה מאושר ממנו בעולם.

המאובן של הבריטי הראשון לא הסתפק רק בכותרות העיתונים. לתגלית מעניינת זו ניתנו תיאורים מורחבים יותר גם בספרות המדעית. אינספור מדענים מדיסציפלינות שונות נטפלו לבעיה המדהימה שהציבה הגולגולת. הסוגיה המסקרנת לא ידעה גבולות של עמים, וספרות עצומה נערמה כבר בשנה הראשונה לפרסום הידיעה. ספרות זו המשיכה לצמוח למימדי ענק במשך הזמן, כששוחררו לחלוטין כל חרצובות לשונם של כותבים בכלל השפות הידועות. גולגולת פילטדאון אף שימשה כממצא חשוב להוכחות תיאוריות שונות ומשונות שקצרה היריעה מלתארן.

לאחר גילויה של גולגולת פילטדאון, נגוז הרעיון כי קיימת קרבה רבה בין האדם לקופי האדם האפריקנים. הדעה כי לאדם ולקופים אלה מוצא משותף לא היתה מקובלת עוד על רבים. הדמיון הרב בין האדם לגורילה ולשימפנזה יוחס ברובו לאבולוציה מקבילה. התכונות העיקריות של קופי אדם אלה פורשו כהתמחויות שלא היו קיימות כלל באנטומיה של שושלת האדם. ההבדל בין צורתה המודרנית של קופסת המוח לבין האופי הפרימיטיבי של הלסתות והמשנן של איש פילטדאון יוחס לאבולוציה פסיפסית, קרי קצבי אבולוציה שונים של איברים שונים. לפי תומכיה הנלהבים של סברה זו, שושלת האדם שונה משושלת קופי האדם האפריקנים.

כיוון שהאדם הקדמון לא הרבה להשאיר את מאובניו בשכבות הקרקע, היו החוקרים נאלצים לרקום תיאוריות סביב ממצאים דלים. מציאת גולגולתו של איש פילטדאון חיזקה אם כך, את ההשערה כי שושלת האדם התפצלה משאר שושלות הקופים לפני 50-60 מיליון שנה, כמעט עם תחילת ההתבדרות האדפטיבית של הפרימטים. לפי גישה זו היו לבני האדם הקדומים תכונות פרימיטיביות שנשתמרו בחלקן. קופי האדם ובני האדם הקדומים עברו אבולוציה מקבילה בתכונות מסוימות, ומלבד זאת פיתחה כל קבוצה תכונות ייחודיות.

גולגולת פילטדאון חיזקה גם את גישתם של חוקרים שסברו כי מוצא האדם ברמות הגבוהות של אירופה ומרכז אסיה ולא בג'ונגלים של אפריקה. עד אותם ימים נמצאו הוכחות ניצחות לקיומם של בני אדם קדמונים אחרים, אולם כל אלה נתגלו באירואסיה: האדם הניאנדרתלי בשנת 1857, איש יאווה בשנת 1891 ואיש פקין בשנת 1929. מרבית מאובני האדם הקדמון מאפריקה נתגלו רק במחצית השנייה של המאה ה-20. ההנחה המקובלת בעת ההיא היתה כי האב הקדמון של האדם הינו רמפיתקוס, הנמנה על מיני סיוופיתקוס (Sivapithecus). שרידיו של הומיניד זה נתגלו בהודו ותוארכו לגיל של 14 מיליון שנה.

הסיבה שבגללה נחשב רמפיתקוס (Ramapithecus) לאבי שושלת האדם היתה המשנן שלו. לשיניו, בדומה לאלה של האדם, יש ציפוי אמייל עבה המעיד על תזונה המבוססת על גריסה של חלקי צמח נוקשים. לקופי האדם האפריקניים, לעומת זאת, יש מעטה אמייל דק. מעטה אמייל עבה נחשב לתכונה נגזרת, ואילו אמייל דק נחשב לתכונה פלזיומורפית, המהווה אדפטציה לתזונה של פירות. בסופו של דבר, נתברר כי הדמיון שבין רמפיתקוס לאדם הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, והוא נמנה על תת-משפחת פונגינה (Ponginae) שאליה משתייך גם אורנגאוטן. עם זאת, יש לסייג ולומר כי בשנת 1983 נתגלה במזרח אפריקה מאובן דמוי סיוויפיתקוס מלפני 18 מיליוני שנים. לדעת חוקרים אחדים מצביע ממצא זה על האפשרות שזהו בכל זאת אב קדמון, לא רק של אורנגאוטן, אלא גם של האדם ושל שני קרוביו האפריקניים.

לגילויה של גולגולת פילטדאון היתה גם חשיבות מכרעת לתמיכה ברעיון כי המוח גדול הממדים הינו קדום ביותר באבולוציה של שושלת ההומינידים. לפי דעה זו, יצור דמוי קוף, שמוחו דומה ביותר בממדיו ובצורתו למוח האדם המודרני, התקיים כבר לפני מיליוני שנים. החוקרים שסברו כך טענו כי המוח הוא האיבר שהתפתח לפני יתר האיברים, וכי ההומיניד הראשון היה יצור אינטליגנטי שמטפס על עצים, ושדמה בכל יתר איבריו לקוף. כלומר, המוח המפותח עתיק יותר מן היציבה הזקופה. קבלת דעה זו דוחה את הסברה כי הצעד הראשון בדרך אל האדם היה יציבה זקופה והליכה על זוג רגליים, בטרם החל המוח להתפתח בשלבים מאוחרים יותר.

אחת התוצאות של קבלת סברה זו היתה הרחקת האדם הניאנדרתלי משושלת האדם הנבון (Homo sapiens). זאת משום שנראה היה כי על אף שהאדם הניאנדרתלי הופיע מאוחר יותר מאיש פילטדאון, מאפייני קופסת המוח שלו פרימיטיביים יותר. מכיוון שקופסת המוח היא שנחשבה בעיני החוקרים למאפיין החשוב ביותר של האדם, וזו של איש פילטדאון היתה מודרנית,לא היה להם צל של ספק כי איש פילטדאון הוא האב הקדום של השושלת, ואילו האדם הניאנדרתלי הוא ענף צדדי שהתפצל מוקדם לכן מן הגזע שהוביל לאדם הנבון.

האדם הניאנדרתלי (Neanderthal) נעלם מאירופה לפני עשרות אלפי שנים. גורלו של אדם קדמון זה לא האיר לו פנים, אולם לא רק לו. במשך דור שלם האמינו סטודנטים, קוראי עיתונים מדעיים ואנשי מדע רציניים כי יצור מוזר, שגולגולתו היא גולגולת אדם ולסתו היא לסת קוף, התקיים לפני 800 אלף שנים באי הבריטי. ואז, בבוקר סגרירי במיוחד, באו הכימאים והכחידו את איש פילטדאון, וכך בא קיצו של האדם האנגלי הראשון.

ב-21 בנובמבר 1953 נדהם העולם המדעי בשל החדשה המרעישה, כי השרידים של פילטדאון, שכה הרבו לחקרם, אינם אלא מהתלה שנעשתה במכוון. היתה זו ההונאה הנועזת ביותר בתולדות המדע. חלקי גולגולת של אדם חוברו ביחד עם לסת של אורנגאוטן, באופן כזה שנקודות אנטומיות עיקריות בגולגולת הושמדו בקפדנות, כדי לטשטשן ולגרום להן למראה עתיק. נתברר אם כן שמדובר בזיוף מוקפד במיוחד.

בין המפקפקים מלכתחילה בקיומו של איש פילטדאון היה אחד ממנהלי המוזיאון הבריטי וכן שני פרופסורים מאוקספורד (Weiner, Le Gros Clark, Oakley). העובדה כי בעצמות שמונחות זמן רב בקרקע מצטבר פלואור היתה ידועה להם משכבר. כאשר ניגשו המדענים הספקנים לבדיקה יסודית, נתגלה עד מהרה כי בעצמותיו של איש פילטדאון לא היה די פלואור בהתאם לגילן המשוער. שיירי הגולגולת היו בני חמישים אלף שנה לכל היותר, תקופה שהותירה הרבה עצמות שלדים באירופה. גורלה של הלסת היה גרוע יותר. הוכח כי זוהי עצם לסת של קוף אורנגאוטן בן זמננו, שנפטר בהיותו בן עשר שנים. היא נצבעה בביכרומט האשלגן ובמלח ברזל כדי שתיראה עתיקה, ואילו שיניה שופצו כדי לשוות להן צורה אנושית.

עד עצם היום הזה לא הוברר מי ביצע את מלאכת הזיוף והתשובה לכך נותרה עלומה. דוסון שמת בשנת 1916 ואשר האנדרטה שהוקמה לכבודו ניצבת ליד בור החצץ של פילטדאון, עלול היה ללטש את הלסת כדי לזכות בתהילה. אולם, ככל הנראה קרובה יותר לאמת ההשערה כי הזיוף בוצע בידי לץ כפרי שנהנה בדומיה מטיפשותם של המומחים. הונאות מדעיות כבר הפכו לעניין שבשגרה בעת החדשה, ודי אם נזכיר כיצד מתיחת הירח הוליכה שולל אנשי מדע בכירים, והפכה אותם לזמן מה לחבר של שוטים.

מאז נודע הזיוף משתמשים בו הבריאתנים כדי לבטא את ספקותיהם לגבי ממצאים מדעיים. טענתם שנשמעת רציונאלית בעיני תומכיהם, היא שכל הממצאים שעליהם מתבססת התיאוריה העכשווית, בדבר מוצאו של האדם מיצורים אחרים, אינם אלא זיוף מדעי. הבריאתנים שוללים את הטענה שמוצא האדם מן הקוף וסבורים שהאל ברא אותו ביחד עם העולם. למעשה, האמרה ש"מוצא האדם מהקוף" אינה מדויקת דיה. האדם עצמו הינו סוג בסדרת הקופאים (פרימטים) וכמו יתר הקופים, גם מוצאו מיצור קדום. במקרה דנן, מוצאו מקוף קדום יותר שנכחד.

בימינו שוב סבורים החוקרים כי מוצא האדם הוא מאפריקה. ההנחה כי לאדם ולקופי האדם האפריקנים מוצא משותף מקבלת בימינו חיזוקים פילוגנטיים, שכן קיימות הומולוגיות רבות בין האדם לבין קופים אלה. השוואות ציטוגנטיות בין כרומוזומי אדם לבין כרומוזומים של כל קופי האדם, והשוואות מולקולריות שונות בין ארבעת הסוגים (Pongo, Gorilla, Pan, Homo) מחזקות את הדעה כי האדם, השימפנזה והגורילה משתייכים לאותה קבוצה (Homininae) מבלי האורנגאוטן. בסופו של דבר, סבורים החוקרים שצ'ארלס דארו'ין אכן צדק בהשערתו.

לאחר חשיפת הזיוף הסכימו ביניהם המדענים לשייך מחדש את האדם הניאנדרתלי לשושלת האדם הנבון. מרביתם אף סברו שמדובר בתת-מין שיכול היה להתרבות עם תת-המין של אדם נבון מודרני. ברם, בשנים האחרונות שוב גברו המחלוקות סביב סוגיה זו, ויש חוקרים הטוענים שמדובר במין נפרד בסוג אדם. הללו מסתמכים על ממצאים גנטיים המוכיחים במידה רבה, שלא נותרו עקבות דנ"א של הניאנדרתלים בבני האדם של ימינו.

כמו כן, מקובלת הטענה בקרב החוקרים כי הומינידים קדמונים לא היו יצורים כה נבונים. רובם המכריע סבור שהאדם ירד מן העצים והלך על שתי רגליו, עוד בטרם הפך ליצור אינטליגנטי. אולם, מאז גילוי הגולגולת של איש צ'אד בשנת 2002 שמתוארכת לגיל של שבעה מיליוני שנים, סבורים חוקרים אחדים כמו דארו'ין בזמנו, שהתפתחות מוח ההומינינים (Hominina) היתה מקבילה להתפתחות היציבה הזקופה וכי לא אחת קדמה לשנייה. על כל פנים, חלקי שלד נוספים שיכלו לחזק את השערתם טרם נתגלו. כלל לא ברור גם אם זוהי החוליה החסרה שבין האדם הקדמון לבין אבותיו, הואיל ובעת ההיא חיו באפריקה במקביל כמה סוגים נפרדים של הומינידים.

בין כך ובין כך, כל זאת אינו אומר שהתרבות החלה רק עם גידול המוח. קופי סבוס למשל, למדו להשתמש באבנים כדי לפצח אגוזים, ואת הידע הזה מנחילים הבוגרים לצאצאיהם. אפילו מעשי רצח שלא למטרת אכילה ירש האדם מאבותיו, ועובדה היא שכך נוהגים קופי אדם. השימפנזים, במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם, קוטלים לא פעם את אחד הפרטים מסיבות חברתיות, אולם גם מנהלים חיי קהילה מגוונים ומשיגים ידע בר-תועלת זה באמצעות זה. בדומה להם, העבודה הקבוצתית מאפשרת לבני האדם לערוך מלחמות ולהרוג אלה את אלה, אבל גם לבנות ערים גדולות ולפתח טכנולוגיה חדשה.

שנים רבות לפני שהחלה הונאת פילטדאון, אירעה פרשה דומה מעט בארצות הברית. ב-25 בפברואר 1866 דיווחו כורים במחוז קלווראז (Calaveras) שבקליפורניה, על מציאת גולגולת אדם בעומק של 39 מטרים. יאשיה ו'יטני (Josiah Whitney), פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטת הארוורד, היה הראשון לשמוח מגילוי הממצא. שנה קודם לכן פרסם מאמר מסקרן ובו העלה השערה כי בני אדם חיו באמריקה בצד מסטודונים בפליוקן. עתה, נמצאה עדות חשובה להוכחת דבריו. ב-16 ביולי 1866 הוא אישר בכנס מדעי את האותנטיות של הגולגולת, לאחר שזו נתגלגלה לידיו בדרך מסתורית. שלוש שנים מאוחר יותר בישר עיתון בסאן פרנסיסקו כי הגולגולת "הושתלה" על ידי הכורים במטרה להשתעשע על חשבונם של המדענים. את הגולגולת הם מצאו בקבר אינדיאנים והניחו אותה בתוככי המכרה. בשנת 1879 ביצע תומס ו'ילסון (Thomas Wilson) מאוניברסיטת הארוואד בדיקת פלואור, ומצא כי הגולגולת אינה עתיקה כלל וכלל. ברם, ו'יטני לא שינה את מסקנתו. גם יורשו בתפקיד לא ערער על סמכות מורו ורבו, והחזיק גם הוא בתפישה מופרכת זו. למרבה הפלא, כשהוחלט לבדוק שוב את הגולגולת, נמצא שהיא הוחלפה בגולגולת אחרת, אם כי מחזיקיה המשיכו לטעון בדבר מקוריותה. מתוצאות הפרשה העגומה היו הבריאתנים מרוצים מכול. שוב היתה להם "הוכחה מדעית" שהחוקרים תמיד מסתירים ממצאים הסותרים את התיאוריות שלהם. ההיפותזה הבלתי מעורערת עד כה, גורסת כי בתקופת הקרח האחרונה חצו נוודים מסיביר את מיצר ברנולי הקפוא בדרכם לערבות אלסקה, והיו לתושביה הראשונים של אמריקה.

ראו גם:

היום שבו ירדו אבותינו הקדמונים מן העצים
הקלות הבלתי נסבלת של פרסום מדעי
מחקר קבע: בעוד מאתיים שנה תיעלמנה הבלונדיניות
מתיחת הירח שהכתה את העולם
מארי טופט יולדת הארנבונים

מילות מפתח: פליאונטולוגיה, מאובן, מאובנים, האדם הקדמון, גולגולת פילטדאון, מוצא האדם, פליאואנתרופולוגיה, זיוף מדעי, הומיניד, הומינידים, אדם

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.