הפצצה של המרקנה

14/10/2005 ב- 13:58 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על הפצצה של המרקנה

ביום ד' האחרון תמו משחקי המוקדמות בגביע העולם לכדורגל, וזכרוני נטל אותי לאחד המשחקים הידועים ששוחקו אי פעם. במהלכו התפוצץ זיקוק על המגרש שגרם לפיצוץ המשחק. מאוחר יותר התברר כי האחראית למעשה היא פצצה ברזילאית בת 24. מאז אותו אירוע היא נעשתה לאחת הנשים המפורסמות והנחשקות ביותר בעולם.

---

לאחר שתם הקמפיין למונדיאל בכישלון הגרנטי הבלתי נמנע, שוב עוזב ליבי את ישראל ומתמקד בנבחרת האהודה עליי ביותר בעולם. לאמיתו של דבר, עד שנות העשרים של חיי חיבבתי דווקא את הכדורגלנים של ארגנטינה, הן בגלל הפוסטר ששלחה המשפחה, והן בגלל העובדה שבשנות ילדותי ועלומיי הם נכחו שלוש פעמים בגמר הגביע העולמי וזכו בו פעמיים. דעתי השתנתה רק לאחר שביקרתי במרקנה. ההשפעה על מוחי היתה כה עצומה, עד כי מאז אני מודה מדי בוקר לאל שמדובר בברזיל ולא חלילה בבית"ר.

הגעתי למרקנה כאורח של ואריגי, חברת התעופה הלאומית המשובחת של ברזיל. נאמר לי להגיע למשרדים הראשיים בשעה 16:15. בדרך כלל, אין באמריקה הדרומית משמעות לזמנים מדויקים, אבל עם ואריגי רצוי שלא להתעסק. אמנם, הדיילות שעל מטוסי החברה הן החינניות, החביבות והחייכניות מכל הדיילות שבעולם, אולם בכל הקשור לדיוק בזמנים הם משאירים מאחור אפילו חברות כמו סו'יסאייר ולופטאנזה (לפי איגוד התעופה העולמי). לפיכך, עצרתי טקסי במרכז הקניות של ריו סול, סמוך ללמה, וביקשתי להגיע לסנטרו. ריח האלכוהול שנדף ממנועי המכוניות, בשעה שניצבתי אל מול בניין ענק, כמעט שעילפני.

כמה דקות מאוחר יותר יצאה הטרנזיט של ואריגי לכיוון אצטדיון הכדורגל המפורסם ביותר בעולם. הדברים שזכורים לי יותר מכול לאחר שנכנסנו פנימה, היו מילותיו של אחד הפקידים מואריגי, שאיתו התחברתי במהלך הנסיעה הקצרה. הוא התנצל על כך שעזבני לטובת בת מצודדת שעמדה סמוך אלינו. "כשמבקיעים גול אפשר להתנשק איתן", הסביר לי בקצרה. מיד הצבתי את עצמי בין שתי דיילות יפהפיות, והתחלתי לפלל כי יפלו הרבה גולים במשחק הצפוי. הפקיד רק שכח לומר לי שהחיבוקים הלוהטים מתחילים עוד הרבה לפני כן. וכך, במקום שאתרכז באווירה הקרנבלית מסביב, הבנתי סוף כל סוף למה מתכוונים כשאומרים בכל ארצות תבל, כי לואריגי יש את הדיילות הכי נפלאות בעולם.

כעשרים דקות לאחר תחילת המשחק אירעה אחת החוויות הבלתי נשכחות של חיי. שערי האצטדיון נפתחו לקהל הרחב והמוני אדם זרמו פנימה ודחסו את כולנו. בתחילה זה עוד תאם את תוכניותיי להיצמד יותר ויותר לידידותיי החדשות, אולם במהרה התחלתי לחשוש לשלומי. עד היום לא ברור לי כשורה כיצד לא נמחצתי בין מאתיים אלף סרדיני הקריוקה. ברם, למרות שכשאני עומד לבדי מול המראה אני רואה רק את עצמי, ברצוני לכתוב הפעם על מישהי אחרת שמגילות ארוכות ממשיכות להיכתב אודותיה.

במסגרת מוקדמות גביע העולם בבית הדרום-אמריקני, התקיים ב-3 בספטמבר 1989 משחק בין ברזיל לצ'ילה. ניצחון של האורחים במרקנה היה מעלה אותם למונדיאל על חשבונה של ברזיל. למשחק היתה אם כך חשיבות מכרעת. כל זאת לא הטריד את קארקה שכבש את הגול הראשון לזכות ברזיל. עתה היה על הצ'יליאנים לכבוש פעמיים, ושום נס לא יכול היה להביא מהפך בתוצאה. אבל, אם למקבים היה את פך השמן כדי להדליק את המנורה, הרי שלצ'יליאנים היה את רוזנרי מלו כדי להדליק את אש המדורה ולהוסיף עליה גם את השמן. כל זאת משום שעוד לפני תום המשחק הרשמי, היה ברור לכל הרבבות שהתקבצו באצטדיון, שצ'ילה עומדת להנחיל להן הפסד טכני.

רוזנרי מלו טוענת שמישהו בכניסה למרקנה נתן לה חזיז. כשהפעילה אותו סמוך לדקה ה-70 לא שיערה לעצמה מה היא עומדת לעולל למשחק בכלל ולעצמה בפרט. היה זה זיקוק המיועד לאיתות ימי שמשלחים מספינה בשעת מצוקה. הזיקוק טס ישירות לעבר רחבת השער של צ'ילה, והתפוצץ במרחק כמה מטרים מהשוער רוברטו רוחס. לאחר שהעשן הסמיך התפוגג, נמצא שוערה של צ'ילה פצוע. דניאל רודריגז, הרופא של הנבחרת האורחת, קבע מיד שחתך נוצר בפניו של רוחס בשל הפגיעה. פרננדו אסטנגו, קפטן צ'ילה, בעצה אחת עם מאמנו אורלנדו ארבנה, החליט לנטוש את המגרש כאות מחאה, ואיליו הצטרפו יתר שחקני צ'ילה.

האם צ'ילה זכתה לניצחון טכני במשחק? כולנו יודעים כי בסופו של דבר ברזיל השתתפה במונדיאל של 1990. מסתבר כי בחסות המהומה והעשן הסמיך שנגרם בשל ההתפוצצות, חתך שוער צ'ילה את מצחו בכוונה לפוצץ את המשחק. הדבר נתגלה במהרה ורוחס הורחק לצמיתות ממגרשי הכדורגל. גם נבחרת צ'ילה הוענשה קשות, ונעדרה לחלוטין ממשחקי המוקדמות לגביע העולמי ארבע שנים אחרי כן.

ומה על רוזנרי מלו, אתם שואלים? בן לילה אחד הפכה לאוהדת המוכרת ביותר בעולם. בגיל 24 היא השיגה כל מה שיכלה לבקש. כדי לנצל את תהילתה עד תום, היא אף הצטלמה בעירום לפלייבוי הברזילאי. יופייה הרב ופרסומה הגדול הגבירו את תפוצת הפוסטרים שלה ברחבי העולם, תחת הכותרת "הפצצה של המרקנה". דומה שמעולם לא התאים כינוי שכזה לדוגמנית עירום כמו לרוזנרי מלו. הרי מי כמוה מבינה בפצצות של ממש?

בברזיל סבורים שהדרך הקצרה ביותר להצלחת הפמיניזם עוברת ביציעי המגרשים. האם מתירנות גלויה בנוסח ברזיל יכולה לקדם את זכויות הנשים בחברה שמרנית? עשרות מאמרים כבר נכתבו על הנשים האיראניות שמגיעות למגרשי הכדורגל. אומנם הן לא מבקשות להתפשט בכל הזדמנות כדוגמת הברזילאיות, אך שמען כאוהדות מסורות במיוחד כבר מתפשט בעולם הרחב. התופעה של נשים במגרשים משפיעה באופן דומה על כל הגברים, איראנים ולטינים כאחד. מסתבר שאף גבר לא מסוגל לרדות באשתו, לאחר שבחרה מרצונה להשתתף באחווה הגברית החזקה מכולן. יש רק לקוות כי באיראן לא תבחר שום אשה להשתתף בעקיפין באחווה גברית מפורסמת לא פחות: עיון אובססיבי בגיליון האחרון של פלייבוי. זו לבטח אינה הדרך הנכונה להשיג שוויון זכויות בחברה.

עדכון (2011): רוזנרי מלו נמצאה ללא רוח חיים בריו דה ז'נירו.

מילות מפתח: אצטדיון, מגרש, משחק כדורגל, מרקנה, מראקנה, מראקנה, נבחרת ברזיל