קווים לדמותו של דיונון ענק

01/10/2005 בשעה 22:58 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על קווים לדמותו של דיונון ענק

לא מכבר התפרסם כי לראשונה בהיסטוריה צולמה אחת ממפלצות הים המסתוריות ביותר שקרויה דיונון ענק. חיה מופלאה זו שבעבר נחשבה ליצור מיתי, ממשיכה עדיין להטיל אימים על דמיונו של האדם. הפרטים אודות אורח חייה דלים ביותר, אולם גם מהם מצטייר בעל חיים אימתני שלא בוחל אפילו לטרוף את בני מינו. לא לשווא בחר ז'ול ורן בדיונון הענק כנציגו הבלתי מעורער של האוקיינוס, במאבק האיתנים של הטבע כנגד הקדמה הטכנולוגית של האדם.


מאז ומעולם נהג האדם לספר על מפלצות הים. בהיות האוקיינוסים רחבים כל כך ועמוקים עד מאד, משמש הים כמקום המפלט האחרון לסיפורי מסתורין בלתי מפוענחים עד עצם היום הזה. אחת ממפלצות הים המפורסמות ביותר מאז שחר ההיסטוריה הוא הדיונון הענק. סיפורים אודות יצור אדיר מימדים ובעל  זרועות חזקות וארוכות החי בים, מצויים כמעט בכל המיתולוגיות הידועות. הגדיל לעשות ז'ול ורן, הסופר הצרפתי, שבספרו אודות מסעה של הצוללת נאוטילוס, תיאר את אחת המפלצות הללו כשהיא נאבקת בקפטן נמו בעוצמה רבה.

ככל שחלף הזמן מאז יצא לאור הספר "עשרים אלף מיל מתחת למים", כך גדל קסמו של הדיונון הענק בעיניו של הציבור, וכך גם הפחדים שהוא מעורר בבריות. יתכן כי במאה שבה הגשימו כמעט כל חלום אפשרי, ובה הגיע האדם לקטבים, מצולות הים ואף לעננים, לא ברור היה לאנושות חרף התגליות הכבירות, כיצד מצליח יצור ענק לחמוק מעיניה ולא להיראות. משום נדירותו הרבה, גם לא הצליחו המדענים שתרו אחריו, להפריך את הסיפורים המצמררים אודותיו. היו מהם שניחשו כי חלק מהסיפורים עשויים להיות אף נכונים. אמנם, רוב החוקרים פוסלים כיום את האפשרות שמדובר ביצור שאורכו כחמישים מטרים המסוגל ללכוד צוללות בים, אך עדויות מהימנות מספרות על דיונונים שעיכבו כלי שיט קטנים במשך שעות ארוכות, לאחר שנצמדו אליהם מתחת למים.

ניסיונות להבין מיהו הדיונון הענק החלו כבר בראשית המאה הי"ט, אולם רק בשנת 1880 פרסם פרופסור מאוניברסיטת ייל את המחקר הראשון שעסק ביצור האגדי. מדענים מכל העולם מקבלים אמנם קריאות מספינות דיג שהצליחו להעלות ברשתן דיונוני ענק, אך איש מהם לא הצליח לצפות בהם בטבע. כמעט בכל שנה משיקים צוללות עתידניות ומספרים שעימן יהא אפשר לאתר את הדיונון המסתורי, אך גם השקעות של מיליוני דולרים לא סייעו לקרב את החוקרים ליעדם. הדיונון הענק המשיך להסתתר במצולות הים, ולאף אחד לא ברור היה היכן אפשר יהיה למצוא אותו אי פעם.

שני חוקרים יפנים חשבו שאפשר אחרת. פעמים רבות נתגלו בקיבתו של הראשתן, הגדול בלוויתני השיניים, שרידים של דיונוני ענק. כמו כן, נמצאו על גופם של פרטים רבים צלקות של כפתורי הצמדה, עדות למאבק שניטש בין הדיונונים לבין טורפיהם הכבירים. לפני שנים רבות אף חזו מלחים של ספינה חולפת בקרב בין הדיונון ללוויתן. צונמי קובודרה וקיואיצ'י מורי החליטו אם כך לחפש את הדיונון הענק באזור שמרובים בו הראשתנים. לאחר בדיקות ממושכות מצאו מקום שכזה כאלף ק"מ מחופי יפן. איי Ogaswara ידועים זה מכבר כאזור מצוין לתצפיות על לוויתנים, ואליהם שמו פעמיהם מורי (Tsunemi Kubodera) מן האיגוד לשמירת לוויתנים וקובודרה (Kyoichi Mori) מהמוזיאון הלאומי למדע.

במשך שלוש שנים ערכו השניים את מחקרם, אך אפילו פעם אחת לא הצליחו למצוא רמז לכך שדיונוני ענק מתקיימים באזור ההוא. ברם, שניהם היו עיקשים ביותר והאמינו כי התמדתם תשא פרי בסופו של דבר. למרבה המזל ולשמחתם הרבה הם צדקו. בספטמבר 2005 בישרו השניים כי עלה בידיהם לצלם בפעם הראשונה בהיסטוריה דיונון ענק בסביבתו הטבעית, כעשרה ק"מ מחופי האי Chichijima. ממאות הצילומים עולה שמדובר בפרט שגודלו כשמונה מטרים, ואשר ניסה לתפוס את אחד הפיתיונות שהוכנו עבורו בעומק של תשע מאות מטרים, אך הסתבך בחבל ונלכד למשך כארבע שעות. לבסוף הצליח לחלץ את עצמו, לא לפני שהותיר אחריו קטע באורך של כחמישה מטרים מזרוע הציד שלו.

עתה ברור לחוקרים שהדיונון אינו פסיבי וממתין עד שיופיע טרפו, אלא אקטיבי ומנסה לרדוף אחריו כדי להשיגו. אולם, מוקדם עדיין לברר אם הוא אכן יצור תוקפני ביותר או שטורף ענק זה נתקל בסירות השטות בים בשל טעות בזיהוי. מכל מקום, שני היפנים מיאנו להשתמש בציוד יקר וביכרו מצלמה פשוטה, שהיתה מחוברת למצוף באמצעות כבל ארוך, ואשר הופעלה על ידי סטרובוסקופ. עובדה היא שהם הצליחו במקום שבו נכשלו משלחות רבות ובזבזניות.

הדיונון הענק (Architeuthis dux) הוא מין במערכת הרכיכות השייך למחלקת ראש רגליים. זהו חסר החוליות הגדול ביותר בטבע, לצד הדיונון הכביר (Mesonychoteuthis hamiltoni). אורך הנקבה מגיע לשמונה עשר מטרים ומשקלה לטונה אחת. הזכר קטן יותר. אורך הגוף ללא הזרועות הוא כששה מטרים. לדיונון הענק שתי זרועות ציד שאורכן כשנים עשר מטרים ושמונה זרועות קצרות יותר. מצדה הפנימי של כל זרוע ישנן שתי שורות של כפתורי מציצה. שתי זרועות הציד גמישות מאד ובהן משתמש הדיונון כדי ללכוד את טרפו. לאחר שנלכד הטרף מוליכות אותו הזרועות הקצרות אל תוך הפה. הדיונון הענק ניזון מדגים ומדיונונים. בדיקות דנ"א שנעשו לשיירי מזון שטרם התעכלו בגופם, גילו שמדובר בין השאר גם בפרטים קטנים של המין עצמו, ומסתבר לפיכך שהם קניבלים.

עיניו של הדיונון הענק גדולות יותר משל כל יצור אחר. קוטרן מגיע ל-25 ס"מ. במעמקי הים שם שוררת חשכה תמידית, ישנה תועלת רבה לעיניים גדולות היכולות לרכז אף את מעט האור המצוי במים. הסנפירים קטנים יחסית ונמצאים בצדו האחורי של הגוף. הם מאפשרים לדיונונים לייצב את תנועתם במים. הדיונונים נעים במעין תנועה סילונית. תחילה הם שואבים מים לתוך חללי הזימים שלהם, ואחר כך הם פולטים אותם לפנים בסילונים העוברים דרך משפך צר. תודות לכך הם נעים לאחור. כשהם מצויים בסכנה, הם פולטים אל תוך המים נוזל דמוי דיו, והענן הכהה מסתיר אותם מפני טורפיהם. מכאן שמם דיונון.

כפי שידוע מן הפרטים שהתגלו עד כה, מייצרת הנקבה כמות אדירה של ביצים. משקלן הכולל מגיע לחמישה ק"ג, ואורך כל אחת מהן כמה מילימטרים בלבד. בדרך כלל, מגיעים הראש רגליים לבגרות מינית בטרם הגיעם לגיל שנה, אך כל זאת לא ברור אצל דיונוני הענק וגם לא יודע מהו קצב גידולם. סביר להניח שבגלל גודלם הרב מתעכב גיל בגרותם במספר שנים. את תוחלת חייהם לא ניתן עדיין לשער. בגלל העובדה שמעולם לא נלכדו שני פרטים ברשת דיג אחת, סבורים החוקרים שהדיונון הענק הוא בעל חיים יחידאי שאינו חי בחבורות. לפיכך, לא ברורות הנסיבות בהן נפגשים הזכר והנקבה ואף לא ידוע אל נכון כיצד הוא מפרה את ביציה.

תאי העצב של הדיונון הענק גדולים ביותר, ומעניינים מאד את הנוירולוגים ששואפים לחקור פרט חי, כדי לעמוד על טיבה של מערכת העצבים המצויה אצלו. קרוב לוודאי שמחקר שכזה, באם יערך בעתיד, יסייע לחוקרים במידה רבה לפצח את חידת פעולתה של המערכת העצבית בגופם של היצורים החיים. ברם, עד כה לא נלכד אף פרט חי. מן הפרטים המתים שנסחפו לחופים ומאלה שנלכדו ברשתות הדייגים מסיקים כי הוא נפוץ בכל האוקיינוסים, אך בעיקר בקווי הרוחב הממוזגים. יתכן שמים חמים מהווים גורם מגביל עבורו. כמו כן, ידוע שהוא מצוי בעומק של 200-1000 מטרים, לרוב בשכבת המים התחתונה.

הפרטים אודות אורח חייו של הדיונון הענק דלים ביותר. אחת הבעיות שניצבות בפני המדענים המבקשים לחקור אותו הוא מיעוט הממצאים. עד היום נמצאו רק כמה מאות דוגמאות של דיונוני ענק. לטקסונומים לא ברור אם הדיונון הענק הוא סוג הכולל כמה מינים, או שמדובר במין שמשתייכים אליו מספר תתי מין. מלבד זאת, ההערכה בקרב המדענים כיום היא שהמין דיונון כביר גדול במימדיו אף מהמין דיונון ענק. יתכן אם כן, שבאוקיינוס מסתתרים עדיין דיונונים עצומי מימדים ובלתי נודעים, ובל נתפלא אם האוקיינוס אוצר בתוכו יצורים מופלאים אחרים שמסרבים להתגלות לנו לפי שעה.

מן הדיונון הכביר ידועות רק שש דוגמאות החל משנת 1925 עת הוגדר לראשונה. הדוגמאות הראשונות היו שרידים שנמצאו בתוך קיבתם של ראשתנים. רק הדוגמה השישית נמצאה שלמה. מדובר בפרט שנלכד ברשת דייגים בעומק של כאלפיים מטרים. מן הדוגמה האחרונה נתברר שבקצה כל זרוע, יש לדיונון הכביר קרס מסתובבת שמשמשת אותו לציד. מסתבר אם כן שמין זה קטלני ומסוכן אף יותר מן הדיונון הענק.

מילות מפתח: דיונון ענק, דיונון כביר

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.