אבנים בצורת דגים באמצע מדבר סהרה

20/09/2005 ב- 16:18 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על אבנים בצורת דגים באמצע מדבר סהרה

עוד לפני שצה"ל עזב את רצועת עזה בזזו ישראלים רכוש מכמה ישובים. כל אחד לקח מכל הבא ליד, גם אם לא לכל חפץ נמצאה תכלית. אחד הפריטים הגנובים הזכיר לי מעשייה חביבה שסיפר לי פעם פליאונטולוג קנדי.


תוכנית ההתנתקות והפסיקה בעניין גדר ההפרדה הם שני נושאים מורכבים מדי עבור צר מוחין שכמוני. אוכל רק לומר שבלתי אפשרי להתנתק מרצועת עזה וגם לא צריך. שני העמים השוכנים בארץ זו לא צריכים להפנות את גבם זה לזה, אלא לשלב ידיים ולטפח יחדיו את פיסת הקרקע הקטנה שהקדיש לנו האל. טוב עשה בג"ץ שדחה על הסף את הגיבובים של בית הדין הבינלאומי בהאג, אבל מה חבל שלא קבע תנאים מפוכחים להסרת הגדר. עד אז יישארו מנותקים אוכלוסיות הומוגניות של בעלי חיים, ולא יוכלו לחצות את שטחי מולדתם. לא די בכך שכבישים רחבים קוטלים אותם בשעה שהם מנסים לעבור דרכם, עתה ישנו מחסום קשה אף יותר עבור היצורים המסכנים הללו.

ובכל זאת, מצאתי ידיעה בלתי חשובה בשולי החדשות שגרמה לי לחיוך רחב. דווח ברדיו שבין הבוזזים היו גם יהודים שהקדימו את הערבים, ואף הם לקחו מכל הבא ליד. אפילו את החסקה של 'שירת הים' נטלו עימם הגנבים. למרות שאף אחד כנראה לא ערך חיפושים מיוחדים אחריו, בכל זאת הצליחה המשטרה לאתר אותו בערד. אין ספק שרבות ההמצאות שמסוגל להמציא אדם, אבל עדיין נשגב מבינתי מה אפשר לעשות עם חסקה באמצע המדבר.

והנה, קורות החסקה הזכירו לי סיפור לא פחות חביב ששמעתי פעם מפליאונטולוג קנדי. המעשייה היא אולי אמיתית אך אינני יכול להתחייב לכך.

פליאונטולוגים שביקרו במדבר סהרה נוהגים לספר על עושר הממצאים הימיים שמתגלים מתחת לחולות. יש אזורים בצפון אפריקה שהיו מכוסים פעם בים או באגם. באחד המסעות גילתה משלחת פליאונטולוגים אזור שבו מרובים הדגים המאובנים (כנראה היו פוסט להקתיים ונכחדו בשל כך…). אחד מעוזרי המשלחת השתייך לשבט נוודים מקומי. הוא אמנם ראה רק אבנים בצורת דגים, אך בכל התפעל למדי. חברי המשלחת סיפרו לו שהדגים הללו התקיימו באגמים, ובקרוב יצא אחד הצוותים לאתר אגם קדום נוסף.

בינתיים יצא העוזר לחופשה בת כמה ימים ושב לכפרו. לתושבים הרבים שנתקהלו סביבו סיפר כי לא הרחק מהם נמצאו דגים עשויים אבן, וכי בקרוב תאתר המשלחת אגמים נוספים לרוב. אחד המאזינים ששמו חסן התרגש יתר על המידה. מים במדבר חשובים אף יותר מאשר אש בקטבים הקפואים. פעם, לפני שנים רבות הוא גר בארץ זרה שבה זורם נהר גדול והמים מצויים בשפע. חשב לו חסן יום-יומיים ושאל עצמו מדוע שלא יתעשר מגילוי האגם החדש. הוא הרי היחיד מבני הכפר שראה במו עיניו מים רבים וידע היטב למה הם זקוקים.

רכב חסן במשך ששה ימים על חמורו עד שהגיע תשוש למדי לעיירה הקרובה. הוא סייר ברחוב הראשי וזמם להגיע אליו לעת ערב, עת ייסגרו שערי החנויות וכל האזור יתרוקן מיושביו. לאחר שקיעת החמה הצליח חסן בדרך עורמה להשיג טנדר מיושן, ופנה עימו אל חנות צדדית ברחוב האמור. לאחר שעה קלה הצליח לפרוץ את הדלת ועוד פתח צר שחסם את דרכו ואז התגנב פנימה. הוא אמנם הזדרז ככל יכולתו, אך לפחות שעתיים עמל על העמסת הטנדר הגנוב בסחורה שנטל מן החנות ללא רשות.

יומיים אחרי כן הגיע חסן אל כפרו. את כל הסחורה הגנובה הוא הסתיר במחסן פרטי והמתין להתפתחויות. חודש חלף ועוד שבוע עבר, ובן הכפר שנתלווה למשלחת הפליאונטולוגים עוד לא חזר. בליבו התגנב החשש שהאגם האבוד כבר נמצא, ובינתיים המעטים מפיקים ממנו רווחים והוא בעוונותיו יושב בטל. על כן, החליט חסן לרכוב שוב על חמורו ולצאת לדרך. בחלוף כמה ימים איתר את צוות חוקרי המאובנים. בניגוד לשכנו מן הכפר הוא לא התפעל יתר על המידה מן האבנים בצורת דגים. במקום זאת הוא דרש לדעת היכן המים הרבים. כשהסבירו לו שמדובר באגמים נכחדים הוא מיאן להאמין. בטוח היה בליבו שמשהו אינו כשורה, שמא מסתירים ממנו מידע חיוני כדי שלא ייוודע לאף אחד סוד גילוי האגם.

לא חלפו שלושה חודשים ומשטרת המדינה עלתה על עקבותיו. לאחר שאסרו אותו באשמת גניבה, פרצו השוטרים החמושים למחסן וגילו את הסחורה הגנובה. הם מצאו שם כעשרים ארגזים הגדושים כולם במגבות. אכן, חסן בעל הניסיון שהכיר את רזי העולם, ידע היטב למה יזדקקו המתרחצים הצוהלים באגם. בכדי לייבש את גופם הרטוב יצטרכו כולם מגבות, ואלה הרי חסרו להם שם, בין חוליות המדבר.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.