יש להם סיכוי לא רע להיות מאובנים

11/09/2005 בשעה 15:53 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על יש להם סיכוי לא רע להיות מאובנים

כמי שבקיא בספרות, אוכל לומר שהפוסט ציונים אפילו לא יזכו להערת שוליים בספרי ההיסטוריה. כמי שבקיא בהיסטוריה, אוכל לומר שהפוסט ציונים הינם מוטציות לא מוצלחות. כמי שבקיא באבולוציה, אוכל לומר לך בבטחה שטבען של מוטציות לא מוצלחות הוא להיכחד בתוך דור אחד. אך כל זאת אינו משנה, כי תמיד יש להם סיכוי להיות מאובנים וגם זה משהו.


לאחר פרסום הרשימה אודות נציגינו בניכר: דודו אוואט את דניאל ברנבוים, קיבלתי 16 תגובות בדוא"ל. 9 מהם עסקו בדודו אוואט. 7 עסקו בדניאל ברנבוים. אחד טען שצריך לשפוט אותו ולהושיב אותו בצינוק. אחד טען שצריך לשלול לו את האזרחות ולגרש אותו לאלתר. אחד קבע שמשום שאין לי מושג במוסיקה קלאסית אסור לי בכלל לכתוב בעניין. אחד טען שזו בושה שככה הוא מתעלל בניצולי השואה. אחד קילל אותי בנוסח יא חרדי-מתנחל-ימני מסריח. אחד כתב שהיום שבו יתלו אותי בכיכר העיר קרב ובא. לעוד אחד נגיע בהמשך.

מי שקרא או יקרא את הרשימה הנזכרת, ייווכח שלא תקפתי באופן מילולי את דניאל ברנבוים, אלא דרשתי לחדול מלהתעסק עם מעשיו המגוחכים. גם לו הייתי מבקר חריפות את דניאל ברנבוים, הרי שזו היתה זכותי הדמוקרטית, וכמו שכולנו יודעים לא חסרות סיבות לתקוף את חובב תשומת הלב המושבע הזה. אפילו בקרב הידוענים, שמשולים למשוללי חיים אם אך יום אחד אינם מופיעים בכותרות, הגדיש הנלוז הזה את הסאה.

התגובה האחרונה הכתה בי בצורה בלתי רגילה. מישהו כתב שכמו שנפטרנו מרון ארד, כך ניפטר ממך ומכל לובשי המדים.

כל מי שמכיר אותי בחיים המציאותיים טורח לומר לי עד כמה אני אדם מחושב שלא מפגין כלל רגשות, אבל, באותו לילה התקשיתי להירדם. זה כבר היה יותר מדי. ניסיתי שלא לחשוב על כך, אבל המראות שבהם מענים את רון ארד האומלל לא הרפו ממני.

במשך יומיים שאלתי עצמי שוב ושוב כיצד הגענו לסיטואציה שבה אפילו רון ארד איננו בקונצנזוס. מילא שהפוסט ציונים אינם מחבבים את רב אלוף דן חלוץ, אבל תהיתי מה חטאו של רון ארד. בסופו של דבר התעשתי. אם אני חוקר את הטבע, אתפנה גם לחקור את מחשבותיהם של בני האדם. פניתי לכותב וביקשתי ממנו לשוב בו מדבריו להסביר מדוע אמר זאת. הוא טרח להסביר לי שרון ארד הוא פושע מלחמה שביקש להפציץ ילדים, וכמו שהוא נענש כך יענשו כל החיילים של שרון. הוא הבהיר חד שמעית שהוא יהודי, כדי שחלילה לא אתהה אם הסתנן חמאסניק לאתר שלי.

היום בבוקר קראתי את הידיעה על הניסיונות לבטל את "יום השואה" בבריטניה, ולהחליפו ביום המציין את זכר רצח העם ההמוני שהתרחש בשטחים המוחזקים – רצח שמעולם לא התרחש כמובן. הנושא העסיק גם את תחנות הרדיו, ואז נתחוור לי שבעצם מדובר ביוזמה של סהרורי השמאל היהודי, שמפעילים את המוסלמים בבריטניה כדי לדרוש זאת.

זהו, כבר לא יכולתי יותר. אם הדמוקרטיה הישראלית לא יכולה להקיא את הפוסט ציונים האלה מתוכה, אני אוציא אותם מהאתר האישי שלי. אינני רוצה את השמאלנים הקיצוניים האלה אצלי. אם היתה לי אפשרות לחסום את ה-IP שלהם, הייתי עושה זאת כבר לפני זמן רב. מי ששמח על מותו בעינויים (לפי ההערכות) של רון ארד ז"ל או שסבור שגם הנספים בשואה הם סוג של פושעי מלחמה לא רצוי כאן יותר. לא הם ולא הברנבואים שלהם.

אם דניאל ברנבוים כל כך גיבור ולא רק על חלשים מקרב הניצולים הישישים, שילך לנגן את וגנר ביציע של בית"ר ירושלים. אפילו יחידת 669 לא תצליח לחלץ אותו משם. אבל, דניאל ברנבוים – בדיוק כמו כל גיבורי האינטרנט העלובים, שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם ושולחים מכתבים מאיימים ומעוררי פלצות – לא מעז להתמודד עם הבריונים.

אינני מוטרד מגיבורי האינטרנט. אלה לא האנשים שישלפו סכין קפיצית בעת ויכוח. סביר להניח שהם אפילו לא מעזים להתווכח עם נמלה, הפחדנים העלובים. חלילה לי להיות מוטרד גם מאלה שמודיעים לי השכם וערב שאני טיפש או שאני כותב גרוע ביותר. עודני צעיר ובעתיד כתיבתי תשתפר ואולי אפילו אחכים. כל יום אני לומד משהו חדש. הנה היום למדתי מן הברלינאי ח.ש. שיש לי נפש מיוסרת:

לאחר הפוסט הסהרורי שלך על דניאל ברנבוים (סהרורי, כי איזה עוד כינוי אפשר לכנות מי שמכנה ביצוע יצירה של ואגנר כאקט סהרורי הנועד למשוך תשומת לב?), הרהרתי באפשרות לכתוב לך באופן אישי כבר אז, כי הרי את התגובות חסמת. לבסוף החלטתי לא להגיב, כי גם להיות סהרורי היא זכות של כל אחד. אבל עכשיו, נראה לי שמשהו צהוב באמת עלה לך לראש. אם אתה מאמין שכך…תביא איזו גאולה למישהו, או דרור יצירתי לנפשך המיוסרת – עלה והצלח. אותי אתה באמת לא מעניין. בכבוד, ח.ש. ברלין

ח. החביב! נפשות בלתי קיימות. אין דבר כזה נפש. זהו מונח שהמציאו פסיכולוגים כדי לגזול את כספו של ההמון. ובכל זאת, הנוירונים שלי מאד מיוסרים, כי למרות שאני מעניין רבים, הרי מה ערכם לעומת ברלינאי שכמותך, והנה דווקא אותך אינני מעניין. מה חבל. אני מניח שאל הניאו נאצים גלוחי הראש ברחובות ברלין אינך מעז לדבר בכלל. כמו כל הפוסט ציונים, אתה גיבור בפני היהודים. אם תתבטא במקום אחר כבר יעשו בך לינץ'. אני מניח שיבוא היום שבו נפסיק לרחם עליכם. לצערי, אתם כבר לא תלמדו להסתדר לבד. כמי שבקיא באבולוציה, אוכל לומר לך בבטחה שטבען של מוטציות לא מוצלחות הוא להיכחד בתוך דור אחד. יש לך סיכוי של אחד למיליון להיות מאובן.

כולי תקווה שהפוסט ציונים המזדמנים ידירו עיניהם מהאתר שלי, אחרת אצטרך למצוא דרך כדי לנער מעל האתר שלי את הטפילים הללו. אני מייחל כי בקהילת הקוראים שלי, רון ארד ימצא בתוך הקונצנזוס וניגון וגנר מחוצה לו. אלה שרומסים את זכר ששת המיליונים, יבוא היום שבו הם יהפכו להיות אודים עשנים בעצמם. זיכרון השואה מושתת על כך שכל עוד לא נשכח את הקורבנות, כך לא ישובו אותם המראות המזוויעים. מי שמבקש לשכוח אותם, מזמין עליו את השואה של עצמו.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.