ניסוי התה של ויסוצקי

21/08/2005 ב- 15:12 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על ניסוי התה של ויסוצקי

רבים סבורים שטעם התה נקבע על פי מתיקותו ומידת חוזקו. באחד הלילות החלטתי לבדוק כיצד קובעות הבריות את שביעות רצונן ממשקה התה. לאחר סדרת ניסויים הגעתי לתוצאות מפתיעות בהן התברר שהמוח קובע את הטעם בעיקר לפי תחושה פנימית או מצב רוח.


כל סטודנט בביולוגיה מכיר את ימי המעבדה המתארכים עד אין קץ, כאשר מדגירים חיידקים, שוקלים תמיסות, רוחצים ידיים ושוב בודקים את התרביות. כשמגיעה הפסקת הצהרים נוהרים כולם החוצה, ומשתדלים שלא לשמוע את המרצה קוראת לכולם לשוב לאחר מחצית השעה. בדרך כלל, נותרים במעבדה בעת ההפסקה שני סטודנטים: אחד שעדיין נפעם ממראה חלוקת התאים מבעד למיקרוסקופ, והאחר שנוהג תמיד להתעכב בביצוע הניסויים ומקווה בסתר ליבו שעד אשר ישובו כולם, יצליח סוף כל סוף לסיימם. משום מה, לרוב היה מדובר בי.

אי אפשר לומר שאני איטי מדי, כושל בהבנת ביצוע הניסוי או שמא חסר מזל. האמת היא פשוטה יותר: במקום לבצע את הניסוי כהלכתו, אני מצרף כל מיני שיטות לא בדוקות, עורך תצפיות שאין בהן צורך, וגם מתעמק בניסוי הבא, כשאת הקודם עוד לא סיימתי, ואת הנוכחי עוד לא התחלתי. תמיד תחייך אליי המרצה לפני צאתה להפסקה ותאמר: נו, ומה גילית הפעם?

אחר צהרים אחד, כשכולם יושבים בקפטריה ומרעילים את עצמם, נותרה לי דקה אחת לרוץ אל המכונה ולהביא עימי כוס תה. להפתעתי המרה, מצאתי שבשל תקלה מוציאה זו מים חמים בלבד. על השולחן מצאתי אריזה סגורה של תה ויסוצקי. בשל מחסור בזמן, נטלתי אותה על כל תכולתה, ושבתי בחזרה. כשסיימתי את הניסוי, התרווחתי על כיסאי ולגמתי מן התה. עוד עשר דקות נותרו עד שישובו כולם, ואני שקלתי בדעתי מה לעשות. התה היה טעים למדי, לבטח טוב מזה של המכונה.

לפתע, בלי שום כוונה תחילה, החלטתי למדוד את אורך הגל של המשקה. שפכתי מעט תה למיכל זעיר וניגשתי לספקטרופוטומטר. תחילה איפסתי אותו באמצעות מים מזוקקים, ואחר מדדתי את אורך הגל של המים החומים. אי אפשר לומר שהתוצאה היתה לשביעות רצוני, כי עדיין לא ידעתי מה תהא מטרתי. כעבור כמה שניות, שבה אחת הסטודנטיות כשהיא נושאת כוס בידה. "נאמר לי שהתיונים אצלך", הודיעה לי בחיוך. וכי מה יכולתי לעשות, אז חייכתי אליה בחזרה. עוד היא מנסה ללגום מן הכוס ואני מזנק לעברה. "מה אתה רוצה?" נבהלה. "הרשי לי לבדוק את אורך הגל של הנוזל", ביקשתיה. תמהה לדעת למה אני מתכוון, קרבה גם היא לספקטרופוטומטר כדי לבחון את מעשיי. "השתעממת פה יותר מדי בהיעדרי", קבעה.

באותו ערב היא הסיעה אותי לביתה. הוריה היו מאד חביבים ואחיה הקטן שאל אותי אם אני חבר שלה. למען האמת, הגעתי אליה רק כדי לסייע בקריאת מפות סינופטיות. גם לי בתחילה היו אלה חסרות פשר והבנתי את מצוקתה. לאחר שעה תמימה בה התחלתי לחרחר מרוב צמא, הוצע לי להכין שתי כוסות תה. בהתגנבות יחידים הגעתי למטבח, אך לא היה צורך בכך. כל בני הבית עזבו והעלמה ואנוכי נותרנו לבד. כל זאת היה חשוד בעיני. האם סבורים הם שיש משהו ביני לבינה?

עתה, מבלי שום סיבה נראית לעין, התחלתי להתבונן בה בצורה שונה. היא חייכה אליי במתיקות ושאלה מה קורה לי. ביקשתיה לשתות מן התה. ניסיתי להיות נחמד אליה ככל האפשר. "התה כהה מדי", קבעה. "ביקשתי אותך לטבול את התיון במתינות", אמרה בקשיחות מעודנת. "גם אני סבור שתה כהה אינו טעים", אמרתי לה מיד כדי לשכך את כעסה. שתי דקות לאחר מכן, הופעתי עם תה שצבעו בהיר, אך אז נאמר לי שכבר מאוחר וכדאי שאלך, כי היא רוצה להתקלח ולישון. ללמדכם שתהיות רבות מדי סופן להתפוגג כנר שאורו דועך בחשכה. בכל זאת יצאתי מביתה כשחצי מתאוותי בידי. נטלתי ברשותה דגימה מכוס התה הראשונה שהכנתי לה. היא אפילו לא הבינה מדוע ורק נתנה לי נשיקת לילה טוב ואמרה תודה.

למחרת הגעתי למעבדה במרוצה. בעוד כולם מנסים לברר מדוע אני כה קופצני, כבר הספקתי לבדוק את אורך הגל של דגימת התה שנשאתי עימי. מיהרתי אל הטלפון הציבורי והתקשרתי אליה. אפשר להזמין אותך לארוחת ערב, שאלתיה. היא הסכימה בהתלהבות. דומה שמצאתי חן בעיניה. את הלילה בילינו בפאב רועש עד שבלית ברירה נמלטנו החוצה. "נלך אליך כדי לשתות כוס תה?" שאלה בנימוס. אני התחלתי לצחוק בפראות.

"אתה מפחיד אותי", היא אמרה לי ברכות. חיבקתי אותה והתחלתי לספר לה על ניסוי התה שערכתי. "זה לא יכול להיות", אמרה, "התה שהכנת לי היה כהה מדי". "אולי היה כהה", התעקשתי, "אך פחות כהה מהתה שאת הכנת במעבדה". מסתבר שויכוחים מדעיים אינם משתלבים עם רומנטיקה, וכך כשביקשתיה להישאר, אמרה שהיא כבר צריכה לשוב לביתה. "בדוק זאת מחדש", אמרה, "אולי טעית בכל זאת", ואז נשקה לי שוב וברחה. ואני חשבתי לתומי שעוד לגימת כוס תה אחת עימה ואתחיל להתאהב בה. היא היתה חמודה להפליא, אבל מחשבותיי לא נדדו רחוק מדי בשעה ההיא. התחלתי לשקוד על ניסוי התה של ויסוצקי.

בשבועות הבאים נטפלתי לכל מיני סטודנטים והכרחתי אותם לשתות תה בכל מיני דרכים. היו שפנו אליי ואמרו לי לחדול מלהיות נודניק, אחרים סירבו לשתף פעולה מסיבות שונות, אבל הרוב ביקשו להשתתף בניסוי. הבעיה היחידה שנותרה בפניי היתה להשיג כמות תיונים מספקת בטרם אפשוט את הרגל. כעבור כמה ימים נתקבלה הידיעה: באחד המשרדים נתגלו בארון האפור שש אריזות של תיונים. במקום האריזות, הנחתי פתק: אין לשים דברי מאכל בארון, ההנהלה. עתה נותרו שני דברים לבצע: להתחיל בסדרת הניסויים ולשכנע את הסטודנטית לצאת לבלות עימי שוב. משום מה היא מתחמקת. הזמנתי את עצמי אליה. הוריה שמחו על כך ולא היתה לה ברירה.

בניסויים השתתפו 23 סטודנטים, אך 4 מהם לא השלימו את כולם, ולכן לא התחשבתי בתוצאות שהשיגו. בשלב הראשון נתבקשו המשתתפים להכין לעצמם תה בשלוש הזדמנויות שונות. בכל כוס תה שכזו נבדק אורך הגל. בטרם הושמה כמות הסוכר הרצויה בכוס, נמדדה משקלה. כל משתתף היה שם את הסוכר הדרוש לו במיכל קטן, ורק אחרי שנשקל המיכל, נתבקש זה לשפוך את תכולת המיכל בכוס, ואז לערבב את הסוכר עד שיתמוסס כליל במשקה. אז נתבקש המשתתף לטעום את התה. כאשר אמר כי הטמפרטורה מתאימה לבדיקה, נלקח חלק מן התה למיכל אחר לשם בדיקת חום המשקה. אחרי שטעם, נתבקש המשתתף לדרג את טעם המשקה בסולם ערכים מאפס עד עשר.

בשלב השני התבקש כל משתתף ללגום תה בעיניים עצומות מתוך שש כוסות שהוצעו לו. בשלוש מהן התה היה כהה יותר מן התה הכי כהה שהכין כל אחד מהם. בשלוש מהן התה היה בהיר יותר מן התה הכי בהיר שהכין כל אחד מהם. כמות הסוכר שהושמה בכל אחת משש הכוסות היתה שווה, ונקבעה לפי ממוצע הכמות ששם המשתתף בשלב הראשון של הניסוי. כאשר המשתתף אישר כי הטמפרטורה של הנוזל מתאימה לבדיקה, נטלתי חלק ממנו כדי לקבוע את מידת החום של המשקה. כל משתתף נתבקש לדרג את טעם המשקה בכל כוס מסולם ערכים מאפס עד עשר. בנוסף לכך נתבקש להתעלם ממתיקות או מרירות המשקה. עליו היה רק להוסיף ולומר אם לדעתו התה היה חזק מדי, אותו דבר כפי שהוא מורגל אליו, או חלש מדי.

התוצאות היו מפתיעות. כאשר טעמו המשתתפים משלוש הכוסות בהן היה משקה התה חזק מדי מאשר אליו הורגלו, רובם דירגו אותו בציון נמוך יחסית לתה שהכינו בעצמם. את אי שביעות רצונם הסבירו בכך שהמשקה חזק מדי לטעמם. משום שהעובדה הזו היתה נכונה ושרירה, לא אתעכב על כך. ברם, גם את התה הבהיר שהיה בשלוש הכוסות האחרות רובם דירגו בציון נמוך יחסית לתה שהכינו בעצמם. קצת למעלה ממחצית המשתתפים בניסוי טענו כי הסיבה לאי שביעות רצונם היא שהתה חזק מדי לטעמם.

בשלב השלישי השתתפו חמש קבוצות של שלושה סטודנטים. כל אחד מחברי הקבוצה התבקש להכין כוס תה. אני הוספתי כוס תה שהכנתי בעצמי. כל תכולת כוס חולקה לשלוש כוסות, ובסך הכול שתים עשרה כוסות. כל אחד משלושת המשתתפים בקבוצה התבקש לטעום בעיניים עצומות את התה בכל אחת מארבע הכוסות שהוגשו לפניו. כל המשתתפים זיהו את כוס המשקה שהכינו, למעט אחד שהתלבט בין כוס המשקה שהכין לבין כוס משקה אחרת. בכל עשרים כוסות התה שהוכנו נבדקה כמות הסוכר ואורך הגל.

מתוצאות הניסויים מסתבר כי בני אדם טובלים את התיון בכוס המים החמים בפרק זמן הנקבע לפי תחושה פנימית בלתי ברורה. רובם אינם פועלים לפי מדד הזיכרון של צבע הנוזל. כאשר אדם כלשהו מכין לעצמו את כוס התה, כי אז בדרך כלל מרוצה הוא מן הטעם. כאשר מישהו אחר מכין עבורו כוס תה, מתלונן הוא לרוב כי המשקה אינו טעים די צורכו. את הסיבה לאי הטעימות מוצאות הבריות בטבילה ממושכת של התיון בכוס המים חמים, אפילו כשנוזל התה היה חלש מאשר החוזק אליו הורגלו. לא ברור כיצד מזהה האדם משקה תה שהכין לעצמו מבין כמה כוסות שמוצעות לפניו. אותה תחושה נעלמת לפיה הוא קובע את זמן טבילת התיון במים קשורה קשר הדוק לטעם החביב עליו.

מכל זאת אפשר להסיק שאי אפשר לייצר מכונת תה אופטימלית, כי לא ניתן לכייל אותה לפי צבע הנוזל, הואיל וטעם התה לא נקבע רק לפי חוזק התה במשקה, אפילו בתנאי מתיקות ומידת חום רצויים. מוחו של האדם מורכב מכדי שנבין דרך סדרת בדיקות שכזו כיצד הוא פועל, אבל ניסויים שכאלה מאפשרים לנו לדעת, עד כמה חסרי יכולת אנו להבין את קצה קצהו של המוח האנושי. בני אדם קובעים, ככל הנראה, את הטעם בעיקר לפי תחושה פנימית או מצב רוח ולאו דווקא לפי מדד כימי. בכל זאת, דבר אחד אושש בתקופת הניסויים הזו: אם עושים מאמצים לולייניים לשתות תה בחברת בחורה צעירה, בסופו של דבר היא תרצה בך.

בטבלה הבאה רשומות תוצאות סיכום הניסוי הראשון. לא מובאות בה תוצאות מדידת אורך הגל, מידת הטמפרטורה ומשקל הסוכר. כאשר רקע התא של מספר המשתתף צבוע, סימן הדבר שטווח אורך הגל של צבע התה שהכין בשלוש הזדמנויות שונות חרג מן הממוצע. למשל, אם הממוצע הוא 50 ננומטר בין התה הבהיר ביותר לתה הכהה, הרי שאצל משתתף שסומן בצבע היה הטווח גדול בהרבה. כאשר מספר המשתתף צבוע בכחול, סימן הדבר שנמצאה חריגה גדולה בטווח הטמפרטורה של הנוזל לעומת הממוצע, כאשר המשתתף לגם מן הכוסות בשלוש הפעמים שנתבקש. כאשר רקע המספר הוא צהוב, סימן הדבר שבכוס הזו נמצא התה הכהה ביותר לפי המדידה שבוצעה. כאשר נתון המספר בסוגריים, סימן הדבר שבכוס הזו נמצא התה הבהיר ביותר לפי המדידה שבוצעה. כאשר מופיע הסימן פלוס ליד המספר, פירוש הדבר שבכוס הזו הושמה כמות הסוכר הרבה ביותר כפי שנשקלה. כאשר מופיע הסימן מינוס ליד המספר, פירוש הדבר שבכוס הזו הושמה כמות הסוכר הקטנה ביותר כפי שנשקלה.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: