האם דג פלאטי נהנה מזכויות של תושב ותיק?

09/08/2005 ב- 18:29 | פורסם בניסויים בחקר התנהגות בעלי חיים | סגור לתגובות על האם דג פלאטי נהנה מזכויות של תושב ותיק?
תגים:

התופעה שבה עם קטן המותקף על ידי צבא חזק ממנו ויכול לו מוכרת לרבים. האדם אמנם הינו יצור טריטוריאלי, אם כי חברתי, ולכן מצופה ממנו שהמוטיבציה שלו להיאבק על ביתו תהא גבוהה יותר מן הדחף של המתקיף לכבוש את הארץ. דג הפלאטי, לעומת זאת, אינו מין טריטוריאלי, אולם ישמור על זכויותיו כדייר בחירוף נפש, גם אם הוא סובל מנחיתות כלפי הפרט הפולש.


פלאטי מכותם (Xiphophorus maculatus) המצוי בטבע הוא ירוק כזית, ובעל כתמים כהים רבים המפוזרים על פני גופו, ומכאן שמו. הזן המקובל לגידול כדג נוי צבעו כתום, וככזה הוא מוכר לכל מי שהחזיק אי פעם בביתו אקווריום מלא בדגים טרופיים. מוצאו של הדג מדרום מכסיקו. הזכר קטן מן הנקבה וגודלו כ-3 ס"מ. גודל הנקבה הוא כ-5 ס"מ והיא משריצה דגיגים במקום להטיל ביצים.

דג הפלאטי אינו מין טריטוריאלי. אף על פי כן, ביקש ג'יימס בראדוק לבחון אם קיימים אצלו יסודות של הגנת מרחב המחייה. דגים טריטוריאליים כאמנונים אפריקניים יאבקו מיד כנגד הפולשים לנחלתם. אולם, מה יעשו דגים שאינם טריטוריאליים, האם הפרט החזק יותר יגרש את החלש ממנו, או שמא בעל הבית ילחם על ביתו?

בראדוק הכין שני סוגים של מיכלים: כלי קיבול אחד החזיק צמחי מים, בעוד כלי הקיבול האחר היה מלא במים וחסר צמחים. אז הכניס פרט יחיד לכל אחד משני המיכלים הקטנים. את הדג שהוכנס למיכל עם הצמחים כינה בשם "דייר", ואילו את הדג שהוכנס למיכל הריק מצמחים כינה בשם "פולש". את הדגים הוא עזב לנפשם לזמן מה, כדי שה"דייר" יתאקלם בנחלתו עטורת הצמחים. לאחר מכן הוציא את ה"פולש" מכלי הקיבול שלו, והכניס אותו לתוך המיכל עם הצמחים שבו מצוי היה ה"דייר". עתה התיישב בראדוק על כיסאו וצפה במתרחש.

כאשר שני פרטים בני אותו מין של דגים שרויים יחדיו באותו מיכל, לעולם יינטש ביניהם מאבק על זכויות הבכורה. בתום המאבק נוצרים ביניהם יחסי גומלין יציבים למדי, שבמסגרתם נהנה המנצח ממנעמי השלטון, בעוד המנוצח כמעט תמיד מפנה לו דרך כשהוא חולף לידו, כמו נסוג מפני תקיפה אפשרית. המנוצח גם ממתין עד שזה יסיים לאכול, ואף מוותר על מרדף אחר נקבה אם זו כבר מועדפת על ידי המנצח.

הניסוי של בראדוק, כאמור, נועד לבדוק כיצד ישפיע הוותק של כל "דייר" במיכל על תוצאותיו של המאבק עם ה"פולש" על זכות הבכורה. לפיכך, השתמש ב"פולשים" שמחציתם קטנים מן ה"דיירים" ומחציתם גדולים מהם. בראדוק מצא כי לגודל הדג היתה אמנם השלכה מסוימת על קביעתו של המנצח בעימות, אבל לא היתה זו השפעה רבה במיוחד. בסיכומו של דבר, הוותק הוא שהכריע את הכף. אפילו כשה"דיירים" היו קטנים יותר מן ה"פולשים", הם קראו תיגר על יריביהם וניצחו אותם יותר פעמים מאשר הפסידו להם. נמצא שה"פולש" ניצח בחמישית מן העימותים כשהיה קטן יותר מן ה"דייר", ורק ברבע מן העימותים כשהיה הדג הגדול יותר.

גם בחלוף תקופת מה, כשניתן היה לסבור כי לאחר שה"פולש" יתאקלם במיכל, יאבד במשך הזמן יתרון הוותק של ה"דייר", אפילו אז נתברר כי מחצית מבין ה"דיירים" שהיו קטנים יותר מן ה"פולשים", נותרו עדיין כבעלי זכות הבכורה. בראדוק בחן למעלה משלוש מאות פרטים, ובאמצעותם הדגים עד כמה משמעותי וותק המגורים לצורך ביטחונו העצמי של כל יצור חי.

אורח ההתנהגות של "דייר מתקיף-פולש נסוג" הוא אסטרטגיה אבולוציונית יציבה. הפרטים שיתנהגו לפיה ינצחו במחצית ההיתקלויות ויפסידו במחציתן האחרת. הם לא ייפצעו לעולם באף אחת מהן, ולא יבזבזו זמן ואנרגיה למענה, כיוון שכל היתקלות מוכרעת לאלתר לפי המוסכמה השרירותית הזאת. פרט שיסטה מאסטרטגיה זו ויתקוף תמיד מבלי לסגת אף פעם, ינצח כל אימת שיריבו יהיה "פולש", אך אם יריבו יהיה "דייר" אזי נשקפת לו סכנת פציעה חמורה. אי לכך, תוחלת הזכייה הממוצעת שלו תהא נמוכה מזו של הפרטים הפועלים לפי אסטרטגיית "דייר תוקף-פולש נסוג", והתנהגותו הסטויה תיעלם מן האוכלוסייה. האסטרטגיה ההפוכה של "דייר נסוג-פולש מתקיף" ודאי שאינה יכולה להתקיים לאורך זמן. כל הפרטים שיפעלו לפיה ישאפו שלא להיות "דיירים", ולפיכך יהיו שרויים בשוטטות מתמדת הכרוכה בעלות יקרה של זמן ואנרגיה.

הערה: בעבר שויך דג הפלאטי לסוג Platypoecilus. בימינו נכלל הוא בסוג Xiphophorus. שלושה מינים בסוג נפוצים למדי כדגי נוי: סייפן מצוי (Xiphophorus hellerii), פלאטי מכותם (Xiphophorus maculatus) ופלאטי מגוון (Xiphophorus variatus). ניתן בקלות להכליא ביניהם ולקבל בני כלאיים בשלל צבעים.

לקריאה נוספת:

James Conger Braddock. 1949. The effect of prior residence upon the dominance in the fish Platypoecilus maculatus. Physiological Zoology 22: 161-169

מילות מפתח: טריטוריה, טריטוריאליות, דג פלאטי, אקווריום, ניסוי מדעי, התנהגות בעלי חיים, אסטרטגיה אבולוציונית יציבה, אסטרטגיה יציבה אבולוציונית, תורת המשחקים.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.