המעגלים של קורי

02/08/2005 בשעה 09:18 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על המעגלים של קורי

השבוע לא גילו כוכב לכת חדש כפי שנטען, אלא סתם עוד סלע חסר חשיבות שמסתובב אי שם בקצה מערכת השמש. האם מידת שטחם של כלל הגופים ביקום היא מוחלטת? אם כל מעגל מכיל מעגל קטן ממנו בתוכו, הרי שמידת שטחם של כלל המעגלים הללו היא אינסופית. ואיך כל זה קשור לשטחו של היקום ולגילוי כוכבים חדשים?


רובכם לבטח שמעתם בחצי אוזן על הריב שפרץ במאה ה-17 בין יוהאנס הוולקה לרוברט הוק, על דיוק ההסתכלות בכוכבים בעזרת טלסקופ או בלעדיו. הוולקה (Johannes Hevelke) הכין רשימה של 1564 כוכבים על סמך תצפיות בעין בלתי מזוינת. הוא גילה לראשונה בשנת 1659 את מציאותם של כוכבים כפולים. הוק (Robert Hooke) לעומת זאת שלל את ממצאיו. תצפיות ללא טלסקופ אינן שוות מאומה, כך אמר. בסופו של דבר הכריע אדמונד האלי לטובת הוולקה. מתברר שאפשר למצוא כוכבים חדשים גם ללא עזרת טלסקופ.

משום שהשבוע שוב היתלו בנו באמצעות סיפור על גילוי "כוכב לכת" חדש, הגיעה העת שמישהו יאמר זאת במפורש: כמו שפג תוקפם של האסטרולוגים, כך אולי תם עידן האסטרונומים. אפשר כי אין לאנושות שום צורך בהם. האדם ייכחד מעל פני האדמה, זמן רב לפני המועד המשוער, שבו הוא אמור לגלות בשורה חדשה, כשהוא מסתכל למעלה לשמיים. ובקצרה: לא גילו כוכב לכת חדש ולא נעליים חלליות, אלא סתם עוד סלע חסר חשיבות, שמסתובב אי שם בקצה מערכת השמש. אני מסופק אם הוולקה לא מצא אותו במקרה גם ללא עזרת הטלסקופ, אלא שאף אחד לא האמין לו אז. מכל מקום, עוד כמה בדיחות על חשבוננו, ומישהו כבר יסגור את הברז למצפה הכוכבים הבא שיכריז כי גילה כוכב בלתי נודע. מלבד שינוי במפת הכוכבים של אסטרולוגים שרלטנים, אין להכרזות המשונות הללו שום חשיבות גדולה.

קטעים מתוך 'גודש' – ויסלבה שימבורסקה

 

גילו כוכב חדש,
אין הדבר אומר שנעשה בהיר יותר
ושנוסף דבר מה שהיה חסר.

הכוכב גדול ורחוק,
רחוק עד כדי כך שהוא קטן.

אך אין זו עדיין סיבה
שלא לשתות לחיי נשותינו
הקרובות לאין שיעור.

גיל הכוכב, משקל הכוכב, מיקום הכוכב,
כל זה מספיק אולי
לעבודת דוקטורט אחת
וכוסית קטנה של יין
בחוגים הסמוכים לשמיים:
האסטרונום, אשתו, קרובים וידידים.

כוכב ללא תוצאות.
ללא השפעה על מזג האוויר, האופנה, תוצאת המשחק,
חילופי השלטון, ההכנסה ומשבר הערכים.

– לפחות תראה לי היכן הוא.
– בין קצה הענן הזה, הבלוי והאפור
וענף השיטה שמשמאלו.
– אהה – אני אומרת.

תרגם לעברית: רפי וייכרט

נשמעת טענה מגוחכת שבעזרת האסטרונומים, נוכל לגלות בעוד מועד את כוכב השביט שיפגע בכדור הארץ. אני שב על דבריי: האדם יכחיד את עצמו על פני הארץ, זמן רב לפני המועד המשוער, שבו הוא אמור לגלות בשורה חדשה, כשהוא מסתכל למעלה לשמיים. גם אין שום הוכחה מוצקה שההכחדה ההמונית, שהתרחשה לפני כ-65 מיליון שנה, נגרמה בשל פגיעת עצם שמיימי בפלנטה שלנו. זו עוד הנחה מהנחות רבות של מדענים, שמופרכת משנה לשנה, לאור ממצאים חדשים של מאובנים (כמו העובדה שכנראה הדינוזאורים היו בעלי דם חם). לאסטרונומים בדרך כלל אין כל הבנה בנושא. חוקר הטבע האחרון, שהיה בקיא באסטרונומיה לא פחות מאשר בביולוגיה, מת בשנת 1703. היה זה רוברט הוק. מאז אף מדען לא נכנס לנעליו הגדולות.

ומדוע נזכרתי בריב שפרץ בין הוולקה להוק? כי אתמול הייתי עד לויכוח בין גלקטי נוסף, אלא שהפעם זה התקיים בקניון השלום. הביקור במרכז הקניות הענק כלל ארוחה במסעדה מהירה, רכישת כרטיס זיכרון למצלמה, ואירוח בחנות הספרים. שם בחנות, בעודי מפטפט עם מכר, נקלעתי לתוך שיחה של שני ידידים בגיל העשרה. הם ניהלו דיון אודות שטחים. הנה אמר אחד מהם: שטחה של קירגיזיה הוא…השני פתח ספר אחר והוכיח אותו: ופה כתוב ששטחה של קירגיסטאן הוא…

כמו שוטה ניבאתי שהויכוח ייסוב לגבי השם הלא מוחלט של הרפובליקה האסייתית, אך נוסטרדמוס אינני. לרגע עזבתי אותם, וכבר מצאתי שאחד טוען שמידת שטחם של כלל הגופים ביקום היא מוחלטת. ואילו רעהו מתעקש שמידת שטחם היא אינסופית. אני לא מקבל את המושג אינסופי, אמר הראשון. השני עוד לא הספיק לענות לו ואני ביקשתי להתערב. ילד או ילדה בגיל הרך עמד/ה לידי והחזיק/ה ביד מפית נייר. אני שאלתי את היצור הקט האם אפשר לקבל את מפית הנייר והתשובה שקיבלתי היתה קורי. אז ציירתי כמה מעגלים כפי שאתם רואים לפניכם:

בינתיים נמשך הויכוח: …שזה לא נחשב, כי אין לאדם כל אפשרות להגיע לכל מקום בחלל ולמדוד את השטח. אתה מדבר על מרחקים עצומים. אם היתה לאדם אפשרות כזו, לבטח היה מוכיח שמידת כלל השטחים היא סופית.

הנה, אמרתי לו: אין צורך להרחיק עד לירח כדי להוכיח שמידתם של שטחים היא אינסופית. אם כל מעגל מכיל מעגל קטן ממנו בתוכו, הרי שמידת שטחם של כלל המעגלים הללו היא אינסופית, כי מספר המעגלים הוא אינסופי. למרות זאת, הוא התעקש ואמר שמידתם של כלל השטחים ביקום היא סופית. לאמיתו של דבר, אינני יודע אם הוא צודק.

סיפור קטן לסיום: כשהייתי בהכנה לקורס מ"כים בבה"ד 3 (ליד שכם) אי שם בשנת 1989, קיבלנו ציוד לראיית לילה. אחד מהם היה מגביר אור כוכבים. חייל תמים עדכן אותנו שהמכשיר מתבסס על הכוכבים המוכרים, לכן הוא לקוי מעט. עם גילוי כוכבים חדשים, כך הסביר, יאפשר המכשיר להגביר גם את אורם, וכך לראות דמויות נעות בחשכה, כאילו השמש זורחת בחוץ.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.