צירוף מקרים: תעלומה או עניין של הסתברות

22/07/2005 ב- 18:37 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על צירוף מקרים: תעלומה או עניין של הסתברות

אין אדם שלא חווה צירוף מקרים לפחות פעם אחת בחייו. רבים ניסו להעניק הסבר כלשהו לתופעה אך לא הצליחו. האם זה הגורל אשר מהתל בנו? האם אלה כוחות זרים שאינם ידועים לנו? סטטיסטיקאים יכולים להעניק לנו את מנת הסיכויים שאירוע של צירוף מקרים כלשהו יתרחש אי פעם. פרפסיכולוגים יכולים לתת לנו פירוש משלהם כיד הדמיון הטובה. בכל זאת, פעם אחר פעם, אנו ניצבים חסרי אונים ומשתאים לנוכח הנסיבות המפתיעות.


לפני ימים אחדים, כשבדקתי את תא הדוא"ל שלי מצאתי מייל מידידה ותיקה. היא סיפרה לי על אירוע כלשהו שעומד להתקיים וכדרך אגב כתבה: טלפנתי אליך בשבוע שעבר, אבל צליל החיוג היה תפוס. רציתי להודיע לך שהכוס התאומה של זו שלקחת… נשברה. נדהמתי כולי וקראתי שוב את המילים נסער לחלוטין. איך זה יכול להיות?

התפתח אצלי הרגל מגונה לבדוק ספלי משקה אצל חבריי, ולבחור לי את החינני מכולם, כדי שבו יימזג לי הנוזל החם, בכל פעם שאבקר אצלם. שנתיים ימים חלפו מאז נקנתה הכוס שנשברה והספקתי לשתות בה או בתאומתה מספר פעמים. לפני ארבעה חודשים, אמרתי לידידתי: "אני מאד מחבב את הכוס הזו ויש לך שתיים זהות כאלה. על כן אשאיל אותה ממך לזמן בלתי מוגבל". היא חייכה אליי והשיבה: "זה רעיון מצוין. כך יתברר אחת ולתמיד אם אתה בא כדי לדרוש בשלומי או כדי להתענג על הכוס". מאז לא ראיתיה.

ביום חמישי שעבר, לקראת ערב נשברה הכוס שהשאלתי. היתה זו הזדמנות מצוינת להתקשר לאותה ידידה, כי זמן רב לא שוחחתי עימה, ובאותה עת גם לבקש ממנה את הכוס הנותרת. ברם, צליל החיוג היה תפוס. ניסיתי עוד פעם והצליל עודנו תפוס. חלפו השעות והימים ושכחתי מכך לחלוטין, והנה הגיע המייל הזה והוציא אותי משיווי משקלי: שתי הכוסות נשברו באותו ערב וצירוף המקרים הזה מופלא בעיניי, אך כדי להתחכם עימי, ביקש הגורל השליו גם לזמן התקשרות טלפונית בה בעת ביני לבין ידידתי, וכך הצליל נותר תפוס. חשבתי על כך, ונהיר לי כי באותן שעות לא הרמתי את שפופרת הטלפון בשום מקרה, מלבד ניסיון ההתקשרות הכושל.

אין אדם שלא חווה צירוף מקרים (coincidence) לפחות פעם אחת בחייו. לרוב מדובר בצירוף מקרים פעוט, כמו שני אנשים זרים העומדים בתור לתיאטרון, ואז שעוני היד שלהם, שכוונו לאותה עת, מתחילים לצלצל בו זמנית. רק בודדים חוו צירוף מקרים מסובך יותר, כזה שמותיר את שומעיו משתוממים או בלתי מאמינים.

רבים ניסו להעניק הסבר כלשהו לתופעה אך לא הצליחו. האם זה הגורל אשר מהתל בנו? האם אלה כוחות זרים שאינם ידועים לנו? סטטיסטיקאים יכולים להעניק לנו את מנת הסיכויים שאירוע של צירוף מקרים כלשהו יתרחש אי פעם. פרפסיכולוגים יכולים לתת לנו פירוש משלהם כיד הדמיון הטובה. בכל זאת, פעם אחר פעם, אנו ניצבים חסרי אונים ומשתאים לנוכח הנסיבות המפתיעות.

אחד מצירופי המקרים הראשונים שמוזכרים בספרות העולמית, הוא סיפור אגדתי מן התלמוד הבבלי:

יוסף מוקיר-שבת — כך נקרא על שם שהיה זהיר בכבוד שבת — היה לו בשכונתו נכרי אחד שנכסיו מרובים ביותר. אמרו לו חוזים בכוכבים: כל-הנכסים שיש לך — יוסף מוקיר-שבת יאכלם. הלך ומכר את כל-נכסיו ולקח בהם מרגלית וקבעה בכובעו. כשהיה עובר גשר, הפריחה רוח את כובעו והטילתו לים. בלעו דג. נצוד הדג והביאוהו לשוק בערב-שבת בין-השמשות. אמרו: מי יהא לוקחו בשעה זו? אמרו לו: לכו והביאוהו אצל יוסף מוקיר-שבת, שרגיל לקח. הביאוהו אצלו ולקחו. קרעו ומצא בו מרגלית. מכרה בשלש-עשרה עליות דינרי זהב. פגע בו זקן אחד, ואמר: מי שמלוה לשבת — השבת פורעת לו. (מסכת שבת קיט, ע"א)

אני מניח שגרעין האגדה מבוסס על מקרה אמיתי: יתכן שנערה כיבסה את בגדיה בנחל, והטבעת אשר ענדה החליקה למים. דג גדול שחלף במקום בלע את המתכת הנוצצת כהרגלם של יצורים אלה. במידה שנלכד כעבור זמן מה, הרי שהטבעת נמצאה בתוך בטנו. התלמוד, מכל מקום, נותן פירוש כהלכתו: שכר ועונש הבאים מידי שמיים. המעביד הנוכרי ניצל את היהודי שומר המצוות, וההשגחה העליונה בחרה לגמול לשניהם על מעשיהם: הרע איבד את רכושו והטוב נתעשר בן יום.

הפסיכואנליטיקן השוויצרי, קארל יונג (Carl Gustav Jung), ראה במקרים כאלה כמין הוכחה לתיאוריה שלמה שעמד לפתח בנוגע לטיבם של צירופי מקרים. הוא כינה זאת בשם "סינכרוניזציה של הגורל". השערתו, בעלת הצביון האסטרולוגי, גרסה שכל אלה אשר נולדו באותו תאריך, הינם בהכרח בעלי קווי גורל זהים. במילים אחרות, הם אינם אלא תאומי זמן שאין ביניהם כל קשר דם.

 

מילות מפתח: צירוף מקרים, צירופי מקרים

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.