החגיגות התחילו מוקדם מדי

07/07/2005 ב- 16:44 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על החגיגות התחילו מוקדם מדי

זה היה השבוע של בריטניה: קרב טרפלגר, לייב 8, המטבח האנגלי, אולימפיאדת 2012, G-8, התקפת אל-קעידה.


לפני כשבוע צפיתי בעיניים פעורות בחגיגה שערך ערוץ 'סקיי ניוז', לרגל ציון מאתיים שנה לקרב טרפלגר. הניצחון ההיסטורי על הצרפתים צוין בהדמייה ממוחשבת עבשה, ואני משום מה, בכל פעם שרואה חגיגות מעין אלה, נזכר במלחמת ששת הימים שנמשכת כבר 38 שנה. בשבוע שחלף חווינו מלחמה קולינארית מבדחת, כאשר נשיא צרפת לעג למטבח האנגלי התפל, לעומת המטבח הצרפתי העשיר בחלזונות ובצפרדעים. האנגלים כל כך זעמו על דבריו של שיראק, שרק ניצחון הזהה לזה שהושג בקרב טרפלגר יכול היה לספק אותם. ואכן, אתמול לפי שעון ישראל, נתברר שבמאבק על אירוח אולימפיאדת 2012, הכניעה בריטניה את צרפת, לאחר שלונדון נבחרה על פני פאריס המועדפת זה זמן רב.

כל היום וכל הלילה חגגו האנגלים את דבר הזכייה במסיבות ובשתיית בירה מרירה. עשרות שנים לאחר שבריטניה פרשה מתפקידה כאימפריה, שבכל יום ויום יורד גשם באחד במוחוזותיה, הנה הפכה הממלכה המאוחדת שוב למרכז העולם. המופע של לייב 8 התקיים בשבת האחרונה בהייד פארק, כשרבבות רומנטיקנים משתתפים בהפגנת כוח של שותפות גורל כלל-עולמית, בשאיפה המרתקת להשליט שלום ואהבה במקום עוני ומלחמות. המסר של הדור הצעיר הופנה כלפי מנהיגי המדינות המתועשות, שהתכנסו השבוע גם הם בבריטניה במסגרת פסגת G-8. אפילו מתנגדי הגלובליזציה הפסיקו להפגין ורקדו ברחובות. וכך, כאשר כל כך הרבה שמחות התאחדו להתפרצות אחת גדולה של אושר, התפוצצה בריטניה.

יום אחד יהיה אולי שלום באזורנו, ואז כמו הווטרנים, נוכל לספר לנכדינו על אותם ימים נוראים שעברו עלינו בשנים האחרונות, בהם פיגוע רדף פיגוע, לעיתים בהבדל של שעות אחדות. אי אפשר להכחיש ששורת הפיגועים שהתרחשו הבוקר בבירת אנגליה, מזכירים במקצת את אלה שהתרחשו בישראל – לא מבחינת הממדים והעוצמה – אלא מן הסוג של עצב המתערבב בשמחה. הפיגוע הקשה ביותר בתולדות המדינה התרחש במלון 'פארק' בליל הסדר – ביום בו מציין עמנו כבר אלפי שנים את נצחוננו ההיסטורי על הפרעונים. ובריטניה השבוע חגגה את הנצחון ההיסטורי על הצרפתים וגם את הניצחון הספורטיבי עליהם. הבריטים נראו כה מאושרים, כה נקמנים, עד שהקנאים המוסלמים בחרו להבהיר להם ולכולם, שהמלחמה במאה ה-21 לא תתנהל בין שפים צרפתים לעמיתיהם הבריטים.

כל מהות האולימפיאדה, כידוע, היא לנקז את האיבה בין העמים לתוך סדרת תחרויות ספורטיביות מדי ארבע שנים. ביוון העתיקה היו חדלים להילחם בעת המשחקים האולימפיים, ואת השיטה הזו מנסים להנהיג בין האומות כבר יותר ממאה שנה, כך שבמקום שבני אדם יזרעו הרס ויהרגו אלה את אלה, מצפים שיפרקו את זעמם בקפיצות לבריכה הקרה. לוואי שכל המלחמות העתידיות תתנהלנה בגרסת "למי יש אוכל טעים יותר". איזה עולם נפלא ומחוייך יכול להיות אם רק נשלב כולנו ידיים באחד הימים. הרי כולנו צחקנו מן המהתלה הצרפתית, ועתה אין לנו מילים לתאר את ההתרחשות המזוויעה. הדבר הכי נורא הוא שאני כבר לא מזועזע. בארץ הזו התרגלנו כבר לגרוע ביותר.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.