סיפורי התחזות שלא נס ליחם

26/06/2005 ב- 10:47 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על סיפורי התחזות שלא נס ליחם

מן המקרא ידועה ההתחזות של לאה לאחותה רחל, כאשר נכנסה למיטה עם יעקב כדי להוליד לו ילדים. יעקב עצמו רימה את אביו יצחק כאשר התחזה לאחיו התאום עשו. כתוצאה מכך זכה בברכת הבכורה. וידועות עוד כמה התחזויות מפורסמות מן ההיסטוריה.


התחזות, לפי ויקיפדיה, היא הצגת העצמי בצורה כוזבת, לרוב ללא כוונה פלילית אלא כדי להישאר אנונימי, להשיג דברים שאין באפשרות העצמי האמיתי לקבלם או מתוך מהתלה. כאשר המתחזה מבצע הונאה בניגוד לחוק, כי אז התחזותו היא בגדר עבירה פלילית. הרי כמה דוגמאות:

סוכן סמוי חייב להתחזות כדי להצליח בעיסוקו. אם יציג את עיסוקו לא ישיג דבר. בהכנת הסוכן הסמוי לפעילותו מושקע מאמץ רב ביצירת סיפור הכיסוי שלו.

כאשר חבר פורום באינטרנט חפץ לומר דברים באופן אנונימי הוא בוחר לעצמו כינוי. לעתים בוחר כותב בפורום לבחור לעצמו שם של אדם קיים, ובכך להתחזות, במידה מסוימת, לאותו אדם.

סטודנט בן 50 ביומו הראשון באוניברסיטה יכול להיכנס לכיתה ולהציג עצמו כמרצה לפני שהאמיתי נכנס, כדי לשעשע את יתר הסטודנטים הצעירים ולרכוש את קרבתם.

מקצועות אחדים, כגון רופא, עורך דין, פסיכולוג ועוד, מצריכים רישיון כדי לעסוק בהם. התחזות לבעל מקצוע כזה ועיסוק בו תוך הונאת הציבור, הם בגדר עבירה פלילית. למשל, כאשר אדם מתחזה לרופא ומטפל בחולים זוהי עבירה פלילית חמורה, כי גם הוא מרוויח כספו במרמה, גם מרמה אזרחים תמימים, וגם עלול להזיק לחולים הזקוקים למרפא ובלעדיו ידרדר מצבם הבריאותי.

מן המקרא ידועה ההתחזות של לאה לאחותה רחל, כאשר נכנסה למיטה עם יעקב כדי להוליד לו ילדים. יעקב עצמו רימה את אביו יצחק כאשר התחזה לאחיו התאום עשו. כתוצאה מכך זכה בברכת הבכורה. כך גם ידוע משפט שלמה המספר על אשה שהתחזתה לאמו של תינוק אשר לא היה פרי בטנה, ומעשה המרמה נתגלה רק כאשר האם האמיתית ויתרה על הילד שלה ובלבד שלא יחצו אותו לשניים.

רמאים ונוכלים מקרב העם

בשנת 1557 יווני יליד דמשק בשם אאורליו סיטראקה (Aurelio Chitracha) הגיע לליון, אימץ לעצמו את שמו של ואלייה טרוני (Vallier Trony) המנוח, הסתובב בכל מקום וגבה חובות שהגיעו לטרוני, עד שהנזירות, שלהן הוריש טרוני את רכושו, גילו את מעשה המרמה והביאו למאסרו של הנוכל. בית הדין של ליון גזר עליו החזרת כל הסכומים שגבה שלא כדין, תשלום של 500 ליברות למלך וגירוש מצרפת. באותה שנה, מרחק כמה רחובות משם, התחזו שני אנשים, אנטואן פרלאז (Antoine Ferlaz) עם ז'אן פונטאנל (Jean Fontanel) למישל מור (Michel Mure). כל אחד מהם בחר לו נוטריון משלו והוציא שטרי התחייבויות וקבלות בשמו של מור, עד שמישל מור עצמו שמע על כך. בית הדין של ליון דן אותם למוות, אך הפרלמנט של פאריס המיר את עונשם למלקות ולתשע שנות חתירה באוניות.

בשנת 1556 הופיע איש בפני ברטראנד דה רול והציג את עצמו בפניה כמרטן גר, בעלה האובד זה זמן רב. אף אחד בצרפת לא ידע מה עלה בגורלו של האיש שנעלם כך פתאום בשנת 1548, והאשה מן הכפר ארטיגא הסכימה לקבל לחיקה את הזר. בתחילה קיבלו אותו בזרועות פתוחות כל מכריו ואפילו אחיותיו, עד שהחל להסתכסך עם כמה מהם. אז החלו לטעון שמדובר במתחזה, אך "הרעיה הנאמנה" דחתה מכל וכל את ההשמצות. בשנת 1560 החליט מרטן גר האמיתי שנמאס לו לחיות בספרד ושב הביתה. המתחזה שנודע בעבר כארנו דו טיל נשפט והוצא להורג על כך שהוליך שולל את האשה הפתיה. בית המשפט שבעת ההיא סבר כי מוחן של הנשים נופל מן הגברים, קיבל את טענותיה כי בשנים שבהן חלקה עם הזר את יצועיה, לא יכלה לזהות שאין מדובר באדם שלו נישאה.

בשנת 2005 מצאו שוטרים בריטים בחוף הים אדם צעיר הלבוש חליפה מהודרת ורטוב כולו. הם ניסו לדובב אותו אך זה התמיד בשתיקתו. אף אחד לא ידע מיהו ומה היו קורותיו. כל אשר היה מוכן לעשות הוא לצייר, ובכל ציוריו הופיע פסנתר כנף. לפיכך כינו אותו 'איש הפסנתר'. תמונתו הופצה בעיתונים אך אף אחד לא זיהה אותו. גם איש לא הכריז על נעדר שדמה לו. הרשויות היו סבורות שמדובר במוסיקאי שעבר התמוטטות עצבים שגרמה לאובדן זיכרונו. היו שסיפרו כי ראו אותו מנגן בקונצרטים ידועים, ואחדים אף הציעו להעתיר עליו את חסותם. ארבעה חודשים תמימים ניסו תושבי אנגליה לברר מיהו האלמוני שנמצא ספוג כולו במים ומאז שתק ולא אמר דבר, עד שהתברר כי מדובר בגרמני בשם Andreas Grassl שהחליט לשטות בפסיכיאטרים שטיפלו בו וסיגל לעצמו מאניירות של מטורף.

השנה היתה 1979 כאשר בתיאטרון האמנויות בשנחאי צלצל הטלפון. מעברו השני של הקו הזדהה אדם כפקיד במפלגה הקומוניסטית. הוא ביקש כרטיס עבור בנו של אחד המהפכנים, שישב באותה עת במטה הכללי של בייג'ין. הכרטיסים אמנם אזלו כבר מזמן, ולכן נאלץ אחד הצופים לפנות את מקומו לצעיר שבע רצון שהגיע שעה קלה לאחר מכן. הוא היה לבוש במדי צבא השחרור הלאומי והשתדל לחייך לכל עבר. בתום ההצגה עטו על החייל כל מפיקי ההצגה ולמדו כי שמו הוא לי שיאו-יונג (Li Xiayong). מובן שכל מי שפנו אליו, ניצלו מיד את ההזדמנות לשאול לשלומו של אביו – אף כי מעולם לא שמעו עליו – וגם לנסות את מזלם ולהשיג ממנו טובות הנאה. "הבן" הבטיח שיעשה את כל הנדרש כדי שמאמציו ישאו פרי, ופיזר הבטחות לרוב. אמנם מעולם לא עמד בדבריו, אך מאז אותו ערב הפך לאורח מקובל ובן בית בבוהמה של בירת סין. אפילו מכונית נאה הצליח להשיג לעצמו, למרות שלא עבד עבורה אף לא יום אחד. וכך התארס הלה עם שחקנית צעירה ומבטיחה, אך בעיקר יפה, וכל עתידו עמד לפניו. אלא שבסין מרובים אנשי המודיעין של משרד הפנים כמו מספר האופניים הנוסעים בכבישים, ולא חלפו כמה חודשים עד שמישהו חשד בנהנתן הצעיר והלשין עליו. מבדיקה קצרה התברר שהוא אינו אלא ג'אנג לונג-צ'ואן (Zhang Longquan), בן למשפחה פשוטה שבסך הכול ביקש להשיג כרטיס לתיאטרון, ובלא משים החל בונה לעצמו אט אט חיים חדשים. השלטונות הסינים לא אהבו את הזהות החדשה ואסרו אותו מיד.

מתחזים למלכים

לואי ה-17, מלך צרפת, מת בשנת 1795 בעודו ילד, ובטרם הספיק לשלוט בארצו. משום שעקבותיו אבדו ורק יודעי סוד בודדים ידעו את האמת על מקום הימצאו, החל מסתורין אופף את גורלו של המת, והחשאיות שנתלוותה לכך מצד השלטונות רק הגבירה אותה. בצרפת כולה נפוצו שמועות שונות ומשונות אודותיו. היו שטענו כי המלוכנים הצליחו למלטו, ובמיטתו הניחו גופת ילד אחר לשם הטעיה, אחרים סיפרו שלואי הצעיר נמלט מכלאו בכוחותיו שלו, כי התייסר לדעת שאין מי שיעמוד בראש התנועה המלוכנית וביקש תפקיד לעצמו. היו שאף הרהיבו וטענו כי למעשה מנהיג הנער את האומה בסתר. שמועה זו כבשה את לבם של ההמונים ומשלא שב לואי הצעיר ולא נראה עוד, קמו לו ללואי ה-17 מתחזים כחול אשר על פני חופי הים. הידוע מכולם היה נוכל גרמני בשם קארל וילהלם נאונדורף (Karl Wilhelm Naundorff), שמאס בחייו כשען והחליט כי הגיעה השעה גם למלוך מעט. למרבה הפליאה, הצליח זה ברוב התעקשותו, לשכנע את השלטונות ההולנדים לקבל את דרישתו וכשמת בשנת 1845, נאלצו למרבה המבוכה לרשום על מצבתו כי "כאן נקבר המלך לואי ה-17". עד ימינו טוענים צאצאיו לכתר המלכות.

בשנת 1918 הוצא להורג הצאר הרוסי ניקולאי השני ביחד עם כל בני משפחתו. בשל ההתרחשויות המסובכות הוסתרו הגופות ואותרו אחר כך, מלבד גופתה של בתו הצעירה, אנסטסיה (Anastasia Nicholaevna). שנים רבות אחרי כן, החליטה אשה אמריקאית בשם אנה אנדרסון (Anna Anderson) ששמעה את סיפור המקרה כי היא הנסיכה הרוסייה. היא הפיצה את סיפור חייה בפני כול, עד שזכתה לסיקור תקשורתי חסר תקדים, זאת למרות שלא ידעה אף מילה אחת בלשון הרוסית. בדיקות דנ"א שנערכו לה קבעו חד משמעית שאין קשר משפחתי בינה לבין שושלת רומנוב.

בשנת ‎1578 נעלם לפתע סבסטיאו הראשון (Sebastian), מלך פורטוגל הצעיר, במהלך קרב שנטל בו חלק ולא נראה עוד. במשך שני דורות תחת כיבוש ספרד, הופיעו אנשים שונים ומשונים וטענו שהם המלך סבסטיאן בכבודו ובעצמו, ולא רק זאת אלא התהדרו בתואר של משיח. כך נוצר המיתוס הידוע בכינוי 'סבסטיאניזם', על כך שיום אחד, ישוב סבבטיאן לחיים, ובשעה שהמולדת תהא בצרה יגן מחדש על גבולות ארצו.

לאחר מותו של אדוארד השישי מלך אנגליה בשנת 1553, בהיותו בן 15, הופיעו שנים אחרי כן שמועות עקשניות שבעצם עודנו חי. כתוצאה מכך התהלכו רבים באי הבריטי שטענו כי כל אחד מהם הוא המלך האמיתי. מארק טו'ין החליט להשתמש בפיסת היסטוריה זו בספרו 'בן המלך והעני', שבו מתואר בן עניים הדומה בכל פרטיו למלך אדוארד השישי ומתחלף עימו בזהות לתקופת מה.

בשנת 1491 הופיע אדם באירלנד וטען שהוא ריצ'ארד, בנו של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה. עד אז היה בחזקת נעדר, ולמעשה עד היום לא נמצאו שרידי גופתו. אולם לכול היה ברור שהוא נרצח ביחד עם אחיו במצודת לונדון, על ידי שליחיו של ריצ'ארד השלישי, שביקש לגזול מהם את המלוכה, הואיל והוא היה היורש השלישי בתור. מרגרט מבורגונדי, אחותו של אדוארד הרביעי, הכירה באלמוני כיורש החוקי, וגם שארל ה-8, מלך צרפת הסכים לקבל את פניו. גורלו של המתחזה היה רע ומר. הוא נתלה בשנת 1499 בשם פרקין ו'ורבק (Perkin Warbeck).

בשנת 1591 מת בגיל תשע דימיטרי, יורש העצר הרוסי. הילד, שסבל ממחלת הנפילה, נפצע, כפי הנראה, מפגיעה בסכין בעת נפילתו. הגרסה הלא רשמית טענה כי לא היתה זו תאונה אלא רצח. היו גם שגרסו כי הילד בכל זאת הצליח להימלט ממחסליו. כעבור כמה שנים הופיעו בחורים צעירים מפעם לפעם וטענו שהם דימיטרי, כי מעולם לא מתו והם יורשי העצר האמיתיים של רוסיה. אחד המתחזים אף הצליח לשכנע את כולם ושלט ברוסיה במשך שנה תמימה עד שבעצמו נרצח.

בשנת 1225, עשרים שנה לאחר מותו של הרוזן בולדו'ין התשיעי מפלנדריה (Baldwin IX Count of Flanders), הופיע אדם שטען כי הוא הרוזן ובשגגה נחשב למת. לפיכך תבע את השלטון בחזרה. כתוצאה מכך החלו התקוממויות כנגד ז'אן, בתו של בולדו'ין, בשל פקפוקיה ביושרו של האלמוני. כמה מן האנשים שהכירו את הרוזן בטרם יצא למסע הצלב דחו את טענותיו של המתחזה, והוא הוצא להורג כעבור שנה. הרוזנת ז'אן (Jeanne) נותרה על כסאה עד 1244.

התחזויות בישראל

בישראל, החליט אדם מופרע בשם זלמן שושי, להתחזות למנהל בית חולים מכובד, כדי להודיע לדובר הכנסת שחבר הכנסת אמנון רובינשטיין נפטר לפני שעה קלה. הודעה זו הופצה באופן היעיל ביותר שרק אפשר לתאר: יושב ראש הכנסת בכבודו ובעצמו, אברום בורג, הספיד את הח"כ "המנוח" מעל דוכן הנואמים ובשידור ישיר בטלוויזיה, וביקש את יתר חברי הכנסת להרכין ראשם ולעמוד בדומיה לזכרו.

התחזות מתוחכמת שייכת לזמר חיים צינוביץ', שבמשך כמה שבועות הצליח לשטות במדינה שלמה בסיפור חייו של "השרוף" – כביכול, אומן חדש בזמר המזרחי ולמעשה תעלול של זמר ותיק שניסה לזכות ביחסי ציבור באופן בלתי רגיל. הוא התראיין לתוכנית טלוויזיה ואף לעיתון, כשכל גופו חבוש בתחבושות לבנות בשל הכוויות הקשות שחווה כביכול גופו. הוא סיפר שבלון גז התפוצץ בביתו וכי רק השירה מוסיפה מעט טעם לחייו המדוכאים. הקהל נהר בהמוניו לחנויות התקליטים ושיריו הושמעו בתחנות הרדיו באופן יוצא דופן, לעומת כל אשר זכה לו חיים צינוביץ' עד אז כמבצע וכאומן. בסופו של דבר נחשף התעלול.

תוכנת סוס טרויאני היא תוכנה המתחזית לתוכנה רגילה, כדי להשיג ידיעות מבלי שתיחשף בכל פעם שתופעל. במחשבו של מחבר ספרי המתח, אמנון ז'קונט, נמצאה תוכנת סוס טרויאני שהותקנה אצלו בלא יודעין. ברם, לפי טענתו של ז'קונט, לא די היה בתוכנה המתחזית, ובנוסף לפעילותה האסורה השתמש בה הגרוש של בתו, גם כדי להתחזות לז'קונט עצמו ברשת האינטרנט, כאשר חיבר את הערך אודותיו בויקיפדיה, בספקו פרטים אוטוביוגרפיים כביכול על מעשים פליליים בימי עלומיו.

מילות מפתח: התחזות, מתחזה, מתחזים, מתחזות.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.