האיסור על שתיית קפה

26/06/2005 בשעה 10:47 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על האיסור על שתיית קפה

במשך שנים רבות נאסרה שתיית הקפה בארצות ערב וברחבי אירופה כיוון שנחשב למשקה מרעיל ומשכר, עד שמלך שבדיה החליט לבדוק זאת באמצעות ניסוי יוצא דופן שתוצאותיו מרתקות.


פירות הקפה ידועים לאדם מזמנים קדומים, אפשר שמן המאה ה-9. האגדה מספרת ששיח הקפה נתגלה על ידי רועה עיזים שנכנס עם צאנו אל אחד היערות ברמת אתיופיה. הרועה הבחין כעבור זמן מה כי העזים נעשו חסרות מנוחה. כשביקש לחקור את התנהגותן המוזרה, גילה כי העדר ניזון מפירות אדומים שנפלו על הארץ. הרועה טעם אף הוא מפירות אלה, והנה חש שמצב רוחו משתנה לטובה. הוא הביא את הפירות המשונים לרופא הכפר, וזה נוכח להכיר בסגולות הקפה ובהשפעתו הממריצה על הגוף.

בדורות הראשונים לאחר גילוי הקפה היו לועסים את פירותיו הטריים של הקפה, אולם מן המאה ה-13 כבר למדו לבשלם. על בני שבט ארומוס מאתיופיה מספרים כי היו מבשלים את פירות הקפה בשומן, ואחר היו דוחסים את העיסה החומה לכדי כדור קטן, שאותו כרסמו כמעין חטיף.

פירות הקפה הובאו לתימן במאה ה-14 דרך ים סוף באמצעות סחר העבדים, ושם החלו לגדל את שיחי הקפה הראשונים מחוץ לאפריקה. בארץ זו גם פותח המשקה הטעים והריחני. בתחילה נהגו הערבים להתקין תמצית מפרי הקפה השלם. חלק מן היבול היה נקלה מעט בידי בעלי המטעים, על מנת שישתמר היטב עד שיימכר לסוחרים. באחד הימים קלה משרת פזור דעת את הפירות יתר על המידה, ונותרו רק הפולים המושחרים. טעות מקרית זו הפכה לתגלית מעניינת, כי נתברר שמן הפולים הקלויים מתקבל משקה טעים אף יותר מזה שהוכן מהפרי כולו. מאז התפשט השימוש בפולים הקלויים בכל חצי האי ערב.

בתי הקפה הראשונים באירופה נפתחו בקושטא במאה ה-16, ובמהרה גם בשאר ערי היבשת. עד אותה עת נמנעו בעלי המטעים בתימן למכור זרעים חיוניים, ומרבית האספקה העולמית הגיעה מנמל מוקה בלבד. בסופו של דבר הניחו ההולנדים את ידיהם על כמה שתילים, ומאמצע המאה ה-17 החלו לגדל את הקפה באי ציילון ומחירו של המשקה ירד פלאים.

לימים החלו ההולנדים לגדל את הקפה גם באי יאווה כדי להוזיל עוד יותר את מחירו, וקפה זה נתברר כבעל ניחוח משובח ביותר. טעמו המעולה בא לו בשל תהליך תסיסה מיוחד במינו, אשר מתרחש בעת מעבר הפולים בצינור העיכול של עטלפי פירות. יונקים מעופפים אלה אוכלים את פירות הקפה בלילה, וביום הם שבים למערותיהם, ושם הם נחים במספרים עצומים עד רדת החשיכה. בקרקעית המערות מצטברים פולי הקפה שלא עוכלו, והופרשו כמות שהם על ידי העטלפים. או אז נאספים פולי הקפה הללו ולאחר ניקויים וקלייתם מכינים מהם את משקה הקפה המובחר.

ההולנדים גם העניקו ללואי ה-14 במתנה מספר שיחי קפה, שניטעו בטקס מלכותי רב רושם בגן הבוטאני של פאריס. כעבור שנים אחדות ביקר שם קצין צרפתי בשם גבריאל מתיו דה קליאו. הקצין בעל ההשראה נטל עימו שתילים ספורים, ובתום מסע הרפתקאות הביאם אל האי מרטיניק שבאיים הקריביים. בעקבות המעשה הנועז החל להתפשט מן המאה ה-18 גידול הקפה בשאר ארצות אמריקה הלטינית.

בפולי הקפה קיים חומר ממריץ הקרוי קפאין. מלכי ערב התענגו על המשקה המעורר וכך גם בני עמם. כוהני הדת המוסלמית אף המליצו על שתיית קפה, כיוון שסייע לבריות להתגבר על העייפות ולהשיב את ערנותן, כך שיכלו להרבות בתפילות. גם נהוג היה לכבד בקפה מהביל את המתפללים במסגדים. והנה באופן בלתי צפוי שינו חכמי האסלאם את דעתם והחלו לאסור על שתיית הקפה, בטענה שהינו משכר ומרעיל. האיסור גרם למהומות קשות בעיר מכה עד שבוטל ולא נתחדש עוד לעולם.

גם אנשי דת נוצריים התנגדו בתחילה לקפה, בטענה שעלול הוא להביא את האדם לידי מעשי שחיתות. הם אף פנו לאפיפיור בבקשה לאסור את שיווקו, ולהצהיר כי הקפה הוא פרי אמצאתו של השטן. ברם, לאחר שהאפיפיור לגם מן המשקה והתענג על טעמו, הוא הכריז כי מדובר בכלל במשקה נוצרי למהדרין. מאידך, כמה מבתי המלוכה החילוניים בארצות אירופה התנגדו לקפה, לאחר שהרופאים שכנעו אותם כי זהו משקה רעיל, וכל הלוגם ממנו עתיד למות בייסורים קשים.

הפילוסוף הצרפתי שארל מונטסקיה, שנודע בהתנגדותו לשלטון מלוכני, טען כי חצרות המלוכה חוששים מן הקפה משום היותו משקה המחדד את השכל. לו אני המלך, טען מונסטקייה, הייתי אוסר על המעמדות הנמוכים אפילו לגימת קפה אחת. המשקה עלול לגרום ליצורים מן המעמד הנמוך לגלגל מחשבות מסוכנות נגד השליטים. מוטב שילכו לבתי היין ויסבאו לשוכרה, כדי שמוחם ישתבש, מחשבותיהם לא תהיינה צלולות, והם יידעו היטב את מקומם הראוי בתחתית המבנה החברתי.

באנגליה נאסרה זמנית שתיית הקפה בגלל דרישת הנשים. האמהות הצעירות טענו בתוקף כי הקפה משליך לרעה על התא המשפחתי. בשל ההימשכות למשקה, מבלים בעליהן את עיתותיהם בבתי הקפה בצוותא עם פרוצות, במקום שישהו במחיצת נשותיהם וילדיהם. אולם, כבר בראשיתה של המהפכה התעשייתית הקישו השלטונות בצדק רב, כי לא ניתן יהיה להניע את גלגליה ללא פועלים ערניים, בהשפעת הקפה כמובן, והתירו את שתייתו בכל שעות העבודה.

האיסור על שתיית קפה נתקיים בשבדיה עד שנת 1822. במיוחד ידוע הניסוי שביקש לערוך המלך גוסטב ה-3 כדי לבדוק את השפעתו המזיקה של הקפה: הוא אילץ שני נידונים למוות לשתות רק משקה יחיד מעתה ועד מותם. אחד אולץ לשתות קפה בלבד והשני אולץ לשתות תה בלבד. הוא מינה את שני רופאיו הבכירים לעקוב אחר תוצאות הניסוי, ולדווח לו מי מבין שני האסירים ימות ראשון. התוצאות היו כאלה: שני הרופאים נפטרו ראשונים. המלך עצמו נרצח בשנת 1792. כעבור שנים רבות מת אחד האסירים. היה זה דווקא האסיר שהושקה תה בלבד. שותה הקפה האריך ימיו והגיע לגיל מופלג.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.