האם גם החיות יכולות להשתגע?

30/05/2005 ב- 16:24 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם גם החיות יכולות להשתגע?

בין אם לחיות יש נפש כמו לאדם או נפש חייתית מסוג אחר, הרי הניסיונות לערער את נפשן אינם פוסקים, ואף הביאו להמצאת שיטות שונות ומשונות. אחת הקוראות תוהה האם זה בכלל אפשרי, שהרי בכל זאת נפש אנושית אין להן לחיות. לפניכם מובא סיפור המעשה על צמד חוקרים שניסו לבחון האם אפשר להביא את החיות לכלל טירוף, ובחנו גם האם ישנה אפשרות לרפא אותן אחרי כן. מה לפיכך ניתן ללמוד מן הניסויים הללו, ומה אינו אפשרי כלל וכלל?


פנינה מרמת השרון מעידה על עצמה כמי שאהבת הטבע מתבטאת אצלה בקריאת סיפורים על בעלי חיים. בין היתר קראה את חשיבותו של המגע החברתי אצל קופי רזוס. השאלה שהפנתה אליי נוגעת לנפש החיה. היא מציינת שלפי המסורת מותר האדם מהבהמה, בכך שיש לנו נפש ולשאר היצורים אין. הגברת הנכבדה שואלת האם יתכן שלקופים, שארי בשרנו, יש גם נפש, ואם כך הדבר, האם הם יכולים ללקות במחלת נפש.

ובכן, כמי שכתב בעבר לא מעט עמודים על נפשות בלתי קיימות הרי ברורה דעתי, ובכל זאת מתברר שחיות משתגעות בדיוק כמו בני האדם. את זאת גילו בין היתר ז'ול מסרמן (Jules Masserman) וקורטיס פכטל (Curtis Pechtel), שנמנו על חלוצי הניסויים בחיות לשם בדיקת התנהגותן, ובעיקר התמחו בניסויי שיגעון אצל הקופים. לטענתם, אין לכנות זאת שיגעון אלא "התנהגות אי הסתגלותית", וכי גם אצל בני אדם קיימת נימה שלה, וזו הולכת ומתעצמת בעטיים של סיבוכי העולם שבו אנו חיים.

אחד מניסוייהם המוכרים בדק התפתחות של שיגעון אצל קופי עכביש (Atelinae). מכיוון שלא ברור אם קופים מושפעים מן הגירויים הטראומטיים הנגרמים על ידי מלחמות קיום, או אולי אף מכישלונות ומאכזבות, הומצאה שיטה מיוחדת במינה כדי להוציאם מדעתם. עיקרי השיטה היו לנתק את הקופים מסביבתם ולגרום להם לקונפליקט מתמשך. החוקרים סבורים היו כי על ידי שימוש בשיטה זו, אפשר יהא אולי להבין גם את הסיבות המביאות אדם לכדי שיגעון.

בתחילת הניסוי הושמו זוג קופים בתוך כלוב שלא מאפשר התבוננות החוצה. לחיצה על כפתור מצד החוקר הכניסה לתוך הכלוב את תיבת המזון, ולחיצה נוספת הוציאה אותה. לחיצה על כפתור נוסף הזחילה נחש גומי שאורכו 35 ס"מ אל תוך תיבת המזון של הקופים. תחילה ניסו עכבישים ענקיים ושאר יצורים מבחילים, אך אלה לא הותירו רושם רב, אולם די היה במבט אחד בנחש כדי להוציא את הקופים מדעתם לחלוטין. הופעותיו החוזרות של הנחש במשך חודש ימים גרמו ליצורים האומללים מחלת רוח של ממש.

הקופים לקו בקוצר נשימה, הפרעות בעיכול ובהיסטריה. הם היו צונחים מעל הענפים בבת אחת, רועדים ללא סיבה ברורה, וגם נוגעו בתסביך הרדיפה. לרוב היו יושבים שפופים שעות רבות בפינה, שקועים בהרהורים אין פשר ובמצב של חוסר תנועה מוחלט. אדישותם נעשתה קיצונית כל כך עד שאפילו להבת אש לא הרתיעה אותם, ודבר לא זכה עוד לתגובה מצדם. אפילו סירבו לאכול בננות עם תותי שדה מסוכרים שהיה מזונם החביב.

החוקרים גילו כי ההתנהגות המטורפת של קופים המתבטאת בפחדים, תסביכים ושנאות דומה מאד להתנהגותם של מטורפי המין האנושי, ולדעתם מדובר גם באותו גורם לשיגעון. לטענתם, אדם יוצא מדעתו שעה שהוא נקלע לתוך מצב היוצר התנגשויות פנימיות, שאין בכוחו לפותרן. הקופים חפצו עד מאד במזון, אך בעת ובעונה אחת, סירבו בכל תוקף לגשת אל תיבת המזון בגלל הימצאות הנחש. הם היו חסרי אונים לפתור את הקונפליקט הזה, ולכן החלו מראים סימני "התנהגות אי הסתגלותית". דבר דומה, כך אמרו, קורה לאדם שאינו מסוגל לוותר על שאיפה שבלתי ניתנת להגשמה. את התיאוריה שלהם סיכמו בפשטות באומרם כי כל התנהגות נובעת מצרכים גופניים שוטפים, ואם האמצעים הרגילים לסיפוקם של אותם הצרכים עולים בתוהו, הרי יש להחליפם באמצעים אחרים, ואם חילוף זה בלתי אפשרי אזי הופך הוא לקונפליקט חשוך פיתרון, או אז עלול היצור להשתגע.

כפי שוודאי ידוע, הבעיה העיקרית בפניה עומדת רפואת הנפש היא החזרת המטורף אל עולם השפיות. חולים הנמנים על המין האנושי מקבלים אך ורק טיפול בדוק שנמצא ראוי לשימוש. אולם קופים מקבלים את כל הטיפולים הידועים, החל מריפוי באמצעות מתן חיבה וכלה בזריקות האמת, הלם חשמלי והיפנוזה. מיד לאחר שהשתגעו, ניתנה לקופי העכביש אפשרות לנוח בסביבה בלתי טראומטית וכמובן ללא נחשים, אולם חלפה תקופה ארוכה בת כמעט שנה, שהיתה גדושה בטיפולי יחיד ובטיפולים קבוצתיים, עד שניכרו סימנים של שיפור כלשהו. לעומת זאת, ניתוח מוח שבוצע בקופים ריפא את טירופם, אך פגע ביכולת תבונתם ומשום מה הגביר פי כמה את תשוקתם.

אני סבור שניסויים אלה מיותרים אם תכליתם למצוא את הגורמים המביאים אדם לכדי שיגעון. המכונה האנושית היא שדה חקירה סבוך ורב פנים, ויש הבדל עצום בין קופים המתגוררים בכלובים פשוטים, לבין בני אדם החיים בעולם מסובך. אי אפשר לקוות שניסויים דומים יתנו בידנו מפתח בסיסי להבנת בעיות ההתנהגות בכללן אצל האדם, אך אולי יסייעו בדרך חקירת יעילותן של שיטות ריפוי שונות.

לקריאה נוספת:

Jules Masserman & Curtis Pechtel. 1953. Monkeys and toy snakes.

מילות מפתח: קוף, קופים, ניסויים בבעלי חיים, שיגעון

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.