פרשת כלובי הדגים במפרץ אילת

30/05/2005 ב- 16:21 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על פרשת כלובי הדגים במפרץ אילת

ככל הנראה, זהו קרב האיתנים היחיד שהתנהל עד כה על שמירת הסביבה בישראל. למי שאינו בקיא אסביר בקצרה כי מגדלים דגים בתוך כלובים המצויים בתוך הים האדום, וכשהם משמינים מנחת שולים אותם החוצה. לטענת ארגוני הירוקים, מזהמים הפרשות הדגים את הסביבה ופוגעים בשונית האלמוגים המקומית. מגדלי הדגים ושאר חובבי הזימים מזימים זאת, כמובן. השאלה ששואל האזרח התמים היא באיזה צבע תומך דליק בבוקר, בצהרים או בערב…


ככל הנראה, זהו קרב האיתנים היחיד שהתנהל עד כה על שמירת הסביבה בישראל. כאשר החליט קיבוץ כפר הנשיא להקים סכר לייצור חשמל בנהר הירדן, הגיעו כמה עשרות פעילי סביבה ומנעו באלימות את תנועת הדחפורים. כאשר רצו למחות כנגד סחר בפרוות בעלי חיים, הגיעו כמה חיילים אכפתיים לרחוב בן יהודה בתל אביב, ניפצו את חלון הראווה באחת החנויות המדוברות ונמלטו ברכב צבאי "מגויס" למטרה זו. אל הדיונה בניצנים הגיעו אלפים כדי להראות את מחאתו של ציבור גדול, אך בעיקר הפריעו לחיי הבר במשך ימים מספר. ברם, המאבק בין מגדלי הדגים במפרץ אילת לארגוני הירוקים הוא התוסס והממושך ביותר מאז קום המדינה.

למי שאינו בקיא אסביר בקצרה כי מגדלים דגים בתוך כלובים המצויים בים האדום, וכשהם משמינים מנחת שולים אותם החוצה. זוהי שיטה זולה יותר מאשר לגדלם בבריכות הדגים, בעיקר משום שכל הדרוש הוא כלוב ומנוף שירימו, ואילו לבריכה נחוצות מכונות לכרייתה, ומשאבות שיש צורך לתפעל מדי יממה. לטענת ארגוני הירוקים, מזהמות הפרשות הדגים את הסביבה ופוגעות בשונית האלמוגים המקומית. מגדלי הדגים ושאר חובבי הזימים מזימים זאת, כמובן.

הממשלה ביקשה להישאר מחוץ למאבק, אך לחץ ציבורי הולך וגובר הביא אותה להיעזר בצוות בינלאומי שיבדוק את הממצאים ויחווה את דעתו. הדו"ח הבינלאומי המעורפל שהוגש לא יושם מעולם. עיקרי הדו"ח הן העברת הדגים אל בריכות שתיחפרנה ביבשה – במידה ששהותם בכלובים אכן מזיקה – אך כדי שלא לפגוע בפרנסת המגדלים, יש להעביר את הדגים בשלבים. משך התהליך בו תיחפרנה הבריכות לא ברור ונתון במחלוקת. נכון לעתה, נראה שהממשלה החליטה שלא להחליט, אם בגלל הלחץ שמופנה אליה משני הצדדים, ואם משום שהפוליטיקאים לא ממש מעורים במארג המזון שמתקיים בטבע.

כדרכם של מאבקים מהסוג שאינו מדיף ריח פוליטי חזק, הרי שקלוש הסיכוי כי יגיע למודעות רבה אצל הציבור הרגיל. מתוך שממון מדברי, החליטו שני הגורמים הנאבקים, ליצור בכל זאת עניין תקשורתי דרך קולן של דמויות מוכרות. ברם, לא השימוש השגרתי בקולם של ידוענים המקדמים מוצר כלשהו הוא המרתק את המאזינים, אלא דווקא המהפכים שהם נחשפים אליהם מפעם לפעם. אפשר ובבוקר יתעורר האזרח השליו, וישמע את קולו המוכר של דליק ווליניץ, מזהיר מפורשות שאם לא יסולקו כלובי הדגים תגיע אחרית הימים. במשך היום כולו תוהה האזרח ההגון מה יוכל לעשות כדי להציל את דגי השונית מפני המגדלים הבריונים, עד שכבר מגיע הערב ושוב בוקע קולו של דליק מן הרמקול. מיד לובש האזרח נימה של תוגה, כדי לשפר לרעה את מצב רוחו העגום, אך הנה מה זה אשר קרה, דליק או שמא חקיין הקורא לעצמו דליק, טוען בבירור שלא היה ולא נברא: כלובי הדגים חיוניים לשמירת דגי השונית.

בעוד האזרח המעורער תוהה כמה שילמו לדליק כדי שישנה את כל משנתו במהלכה של יממה אחת, שב דליק ומרגיע את הנפש הטרודה, כי למען דגי השונית או דגי הכלובים או שכבר אף אחד לא יודע מה, הוא משדר זאת בחינם. איש לא שילם לו והוא תורם את קולו בהתנדבות מלאה. כל הלילה מתייסר האזרח בין חלומותיו הרעים: היה זה דליק או לא היה. בדבר אחד בטוח הוא – משהו רקוב בממלכה.

בבוקר תוהה האזרח אם כדאי להדליק את הרדיו, ולהסתכן בהפכפכותו המשונה של דליק, שמא עלול זה לתקוף שוב את מגדלי הדגים, כי הרי רק שעת בוקר היא זו, ונותרו שעות רבות עד רדת החשכה. בצהרים הוא אוזר עוז. הנה מהדורת החדשות כבר חלפה, הושמעו כמה שירים נוגים ותודה לאל, לא דליק ולא טוליפ. אכן, ברי מזל כולנו. הנה קולו של ספי בן יוסף, אולי ימליץ על טיול לסוף השבוע. ובכן, לא הפעם, אך אל חשש כי היום עוד לא נגמר. בקול צלול להפליא, מבהיר לנו ספי שבניגוד לארגוני הירוקים הוא הכי ירוק שאפשר. אותו לא ילמדו מהי שמירת סביבה, ושלא יבלבלו לו את המוח לגבי צבע הים. וכך הוא ממשיך עד שנשמתנו מכחילה ממש. האזרח המודאג מבין כהרגלו שמשהו מתחולל שם בין החוטים, וכבר שואל עצמו מתי יופיע גם חיים יבין ויכריז מהפך.

אך מה על טיול סוף השבוע המובטח? אל דאגה. מיד אחר מהדורת חצות הלילה, מבליח שוב קולו של החבר ספי. הוא ממליץ לכולם להגיע לאילת ולצלול מתחת לכלובי הדגים, כדי לחזות בשוניות החדשות. לא, זו אינה טעות, במו עיניו הירוקות הוא חוזר ואומר: השוניות החדשות אשר מתחת לכלובים. עתה כבר לא ברור, אם בלילה ההוא או ביום המחר, תחל הפגנת ההמונים בניצוחה של החברה להגנת הטבע, למען ימלאו את כל הימים והאוקיינוסים בכלובי הדגים.

האזרח נותר מבולבל וכך גם אנוכי שמבין דבר מה באקולוגיה של מפרץ אילת. ובכן, אלמוגים מתפתחים כאשר מופיעים תנאים המבטיחים את גדילתם. יתכן מאד שבמקום מסוים הם יהיו נפוצים למדי, ולא הרחק משם, רק בשל גורם מגביל יחיד, לא יגדל אפילו אלמוג אחד. מכאן, התפתחות שונית אלמוגים מתחת לכלובי הדגים אינה בהכרח יצירת תנאים נאותים לשונית הטבעית שקיימת שם מימים ימימה. יתכן בהחלט כי בעוד השונית הוותיקה תגווע, תתפתח שונית אחרת חדשה.

הכנסת כלובי הדגים הפרה את האיזון הביולוגי בסביבתם. הדגים בכלובים קולטים מינרלים וחומרי מזון מן המים, שיצורים אחרים השתמשו בהם עד כה, והם גם מפרישים את פרשם למים. הפרת האיזון אין משמעותה נזק אקולוגי כפי שנוהגים לחשוב לעיתים. הפרחת השממה ונטיעת עצים בנגב אפשר שתמנע את צמיחת הצמחים המדבריים חובבי האור בצל האילנות, אך מתחת לנשורת עלי העצים תתפתח אוכלוסיית חרקים מגוונת, ובעקבותיה תופענה ציפורים אוכלות חרקים, שבין הענפים גם תוכלנה לבנות את קינן.

הפרת איזון היא הפרעה לקיומם של כמה מינים, אך לא של כולם. הסביבה מטבעה תשאף להכיל את מלוא היצורים המתאימים. וכך, כאשר ספי בן יוסף טוען שבמקום שהיה בו רק חול וחול, גדלים עתה אלמוגים, מחויבים אנו לזכור שבאותם חולות גרה פעם אוכלוסיית יצורים שכבר לא מתקיימת עוד. בעיני האדם שונית האלמוגים היא יפה, אך בטבע הכללים הם שונים. כאשר אנו מזרימים ביוב גולמי לנחל מסוים, אוכלוסיית היצורים מתעשרת עד מאד, אך אנו מבכרים נחל עני ביצורים, ובלבד שריחות מבאישים לא יעלו ממנו.

מילות מפתח: איכות הסביבה, אקולוגיה, שונית אלמוגים, איזון אקולוגי, גידול דגים, חוות דגים, כלובי דגים

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.