איך נוצרות אגדות – הארמון הקטנטן

15/05/2005 בשעה 10:24 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על איך נוצרות אגדות – הארמון הקטנטן

אח ואחות עניים, ילד שנפל למשכב ונזקק לתרופה יקרה, הגיס העשיר והקמצן, חוכמתה של האשה, המלך חובב המתנות. כל אלה חוברים לעלילה קצרה, שבה הטובים מנצחים בגדול והרעים מפסידים את הכול. הארמון הקטנטן, שאף אחד לא ראה מעולם, הוא שמה של אגדה חביבה לילדים ומבוגרים כאחד.


כשאני קורא לראשונה את האגדה החביבה שהעליתי זה עתה על הכתב, הנני חש כיצד כל שלבי התפתחותה פורצים לפתע בין מחשבותיי, כאילו מחברן של אגדות מושפע מאירועים במהלך חייו, ולא מן הרקע התרבותי שחלחל לתוך נימיו כפי שמתחייב.

הפעם הראשונה: בגן הילדים צווחו שני ילדים בעודם אוחזים בובת ארנב גדולה, עד כי כמעט נתלשו כל  איבריה. הגננת ניגשה לאחד מהם ונתנה לו בובת פיל זעירה ביותר, ואמרה לו: אינך צריך את הארנב הקטן. הנה לך פיל ענק. הילד נרגע.

הפעם השנייה: כשניסיתי לדוג בנחל רוגע בברזיל, נזדקקתי לפיתיון. המשאלה היחידה שעלתה בדעתי היתה ללכוד דגיג אחד, מאלה שמצויים ליד שפת המים, אך אויה, אלה היו נמלטים ממני בכל עת שהתקרבתי אליהם. שעה ארוכה נאבקתי בהם ללא הצלחה, עד אשר, פעם אחרונה לפני הכניעה, הצלחתי לתפוס אחד מהם. מן הרגע שהועלה לקרס בששון רב, לא חלפו שניות בודדות ושליתי דג גדול מן המים. זנבו היה קוצני ומיד הפרדתי אותו מן הגוף על ידי אולרי והשלכתיו אל המים. המוני דגיגים נסתערו על פיסת הבשר, עד כי לא חלפו דקותיים ובאמצעות חולצתי אספתי עשרות מהם לטובת ארוחת הבוקר.

הפעם השלישית: חברתי ואני החלטנו לשוב לקיבוץ ברגל. לקראת סוף הדרך, באחד מרחובות נהריה, התיישבנו על הספסל הצמוד לגדר הקיבוץ ושוחחנו. ילדה קטנה, שהלכה ביחד עם אמה, הפילה לפתע את הפרוסה שאחזה בידה, מבלי שהאם תשים לב לכך. אולם אחד החתולים ראה גם ראה. לידנו שיחקו כמה ילדים בכדור. הבחנתי שמן הפרוסה נותרו שני חלקים, אחד קטן והשני גדול יותר. החתול קרב אל חלקי הפרוסה בחשש רב, והנה עצר. לפתע, בזריזות רבה למדי, נטל בפיו את אחד החלקים, אך במקום ליטול את החלק הגדול יותר, נטל דווקא את הקטן ונמלט משם.

הארמון הקטנטן מאת יהודה בלו

היה היו פעם אח ואחות עניים. האחות היתה עלמה יפת-תואר, ועד מהרה מצאה לה חתן עשיר שהרעיף עליה כל טוב. האח מצא אשה שלא היתה יפה ולא היתה עשירה, אך היתה חכמה עד מאד. והנה קרה שילדו של האח חלה מאד ונשקפה סכנה לחייו. כדי להצילו נזקקו הוריו לכסף רב. מכרו הם את כל רכושם וביתם, אך עדיין לא הספיק הכסף.
פנתה אשת האח אל בעלה ואמרה: גש לאחותך ובקש את הכסף החסר, אחרת לא נוכל להציל את ילדנו. פנה האח לאחותו, שכעת היתה עשירה מופלגת, וביקש את עזרתה. האחות ניאותה לשאול את בעלה, אך זה סירב. פנתה אשתו של האח אליו והפצירה בו לעזור ולהציל את בנה, אך זה סירב בתוקף. מה נעשה? בכה האח, אך אשתו החכמה השיבה: על דאגה, לך אל המלך והבא לו מתנה מיוחדת. כשיקבל אותה מידיך, יציף אותך המלך בעושר רב ובכסף שנקבל נציל את ילדנו.
אך עניים אנו ואיזה מתנה אוכל להביא לו, קרא האח.
אז לחשה לו אשתו: פתח נא את היד.
בעלה פתח את כף ידו וראה את אשתו שמה משהו, אך לא הבחין בדבר.
נצנוץ הבליח להרף בעיניה ואז נעלם.
לך אל המלך ותאמר לו: זוהי מתנתי לך, יצירת הפאר הכי זעירה בעולם, שאפילו עיניים מלכותיות לא תוכלנה להבחין בה, ואין בכל הממלכה יצירה שתשווה לה.
ובאותם ימים ערך המלך תחרות: מי שיגיש לו את יצירת הפאר המופלאה ביותר, יזכה בפרס גדול.
בא האח אל המלך והגיש לו תיבה קטנה ובה היצירה.
מה זה? שאל המלך, אינני רואה דבר.
זוהי היצירה הזעירה ביותר בעולם, ענה האח, היא כה קטנה עד כי אפילו עיניים מלכותיות לא תבחנה בה.
שמח המלך לקבל את המתנה המיוחדת אף שלא יכול היה לראותה, ושאל את האח מה ירצה שייתן לו תמורתה.
האח ביקש רק כסף כדי להציל את בנו, אך המלך העתיר עליו ממון רב שאפשר לו לקנות אחוזה ולבנות ארמון גדול, לשכן בו את אשתו החכמה ואת ילדו האהוב.
כעבור שנה החליט המלך לקיים שוב את התחרות, וביקש לקבל את יצירת הפאר המופלאה ביותר.
בעלה של האחות, שקינא קנאה רבה לנוכח עושרו הרב של האח, רצה אף הוא לזכות בפרס המלך. לשם כך מכר את כל רכושו ואת ביתו ובנה ארמון מזהב, אותו הגיש למלך כמתנה. המלך שהיה כה מאושר, הודה לו בהתרגשות רבה, ואמר שתמורת מתנה שכזו אין לו דבר להציע, מלבד יצירת פאר אמיתית שתשווה לה. ואז נתן לו המלך את התיבה הקטנה, שבה, כזכור, היתה יצירת הפאר הזעירה ביותר.

ראו גם:

איך נוצרות אגדות – בן המלך והאריה
איך נוצרות אגדות – המסעדה המבורכת

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.