איך מריחה הצרעה הטפילית את קורבנה?

15/05/2005 בשעה 09:18 | פורסם בניסויים בחקר התנהגות בעלי חיים | סגור לתגובות על איך מריחה הצרעה הטפילית את קורבנה?

צרעתן הקמח היא צרעה טפילית שכמו אצל שאר בנות משפחתה, מחפשת הנקבה פונדקאי להטיל בו את ביציה, כדי שישמש מזון לזחלים. את הקורבן היא מאתרת באמצעות חוש הריח, אך במשך זמן מה לא היה ברור למדענים האם ריחו של הפונדקאי עובר בתורשה או שהוא נלמד בהשפעת הסביבה.


צרעתן הקמח (Nemeritis canescens) היא צרעה פרזיטואידית שכמו בנות משפחתה, מטילה את ביציה על חרקים קטנים המשמשים לה כפונדקאים. מן הביצים בוקעים זחלי הצרעה וניזונים מבשר החרקים. לאחר שהם מתגלמים בתוכם, מגיחות כעבור זמן מה הצרעות הבוגרות, ובתורן מתחילות לחפש פונדקאים להטיל בהם את ביציהן.

תצפיות העלו שנקבת צרעתן הקמח מטילה את ביציה בדרך כלל על זחליו של עש הקרוי עשנור ים תיכוני (Ephestia kuehniella). עוד נתברר שהיא מגלה אותם על פי ריחם הייחודי. על אף שצרעות טפיליות לרוב נאמנות לפונדקאי שלהן הצליח ו'יליאם תורפ (William Homan Thorpe) לגדל זחלים של צרעתן הקמח על פונדקאי אחר, עש הדונג הקטן (Meliphora grisella), וזאת על מנת לבחון לאיזה ריח תימשכנה הצרעות הבוגרות שתתפתחנה מזחלים אלה: האם לריח העשנור הים תיכוני שהוא הפונדקאי המועדף, או אולי לריח הפונדקאי שעליו גדלו, במקרה דנן זהו עש הדונג הקטן.

הנקבות הבוגרות הוכנסו כל אחת בנפרד, למכשיר הקרוי אולפקטומטר שמאפשר להן לבחור באחד משני הריחות. 85% מן הצרעות הבוגרות שגודלו על זחלים של עשנור ים תיכוני הראו העדפה לריחו, בעוד 15% העדיפו את ריח עש הדונג הקטן. לעומתן, 66% בלבד מן הצרעות שגודלו על זחלים של עש הדונג הקטן העדיפו בבגרותן את ריחו של העשנור הים תיכוני, ואילו שיעור הצרעות שהעדיפו את עש הדונג הקטן היה הפעם רב יותר ועמד על 34%.

מתוצאות הניסוי, שבחן את התנהגות הטלת הביצים על פונדקאים אצל צרעתן הקמח, נמצא כי למרות שישנה העדפה מולדת לבחור בפונדקאי הטבעי, הרי שהמטען הגנטי אינו הגורם הבלעדי בבחירת מין העש. נתברר כי גם לסביבה ההתחלתית, בה גדלו זחלי הצרעתן, יש משקל רב בקביעת התנהגותו בבגרות, ולפיכך, העדפה לריחו של פונדקאי מסוים נקבעת הן על סמך התורשתיות והן על סמך הריח שהצרעה נחשפה אליו עוד בהיותה זחל. מכאן ששני מנגנונים גורמים לצרעה הטפילית להימשך לפונדקאי שבו היא מטילה את ביציה: הצרעה באה לעולם עם קולטני ריח מובנים המזהים את ריחו של הפונדקאי, אך יחד עם זאת, היא מצליחה לזהות בבגרותה את הפונדקאי עליו גדלה בהיותה זחל, כאשר ניזונה מרקמותיו. כלומר, ביכולתה להסתגל גם לריחו של פונדקאי אחר ולהתגבר על המנגנון התורשתי.

עולה השאלה מדוע בעצם לא מטפיל הצרעתן מינים שונים של עשים, ומסתפק רק באחד מהם. לכאורה, ככל שרב הוא מספר הפונדקאים בשטח, כך יכולה נקבת הצרעתן להפיץ את ביציה בקלות ניכרת יותר. אפשר שההתמחות שלה בחיפוש מין אחד בלבד של עש, נובעת משיטות איתור הפונדקאים שסיגלה לעצמה. אולי, למשל, מנגנון ההרחה שלה מחויב להיות בעל זיהוי ייחודי בגלל המבנה שלו. לדוגמא, יתכן כי בדורות קודמים היתה לנקבה יכולת הרחה מוגבלת, ובאותם ימים היא הטפילה מספר מינים אך התקשתה לאתרם. יכולת ההרחה שלה השתכללה כשנבררו אותם פרטים שהצליחו לאתר פונדקאי מסוים, ואולי מקרה הוא בלבד שבימים ההם היה נפוץ יותר עשנור ים תיכוני, ויכולת הרחתו הפכה להיות בלעדית. כמובן, אין להוציא מכלל אפשרות שמא הביצים מתפתחות ובוקעות בזחלי העשנור באופן מיטבי יותר, מאשר בזחלים של עשים אחרים, ולכן נבררו רק אלו הפרטים שבקעו מתוכו.

לקריאה נוספת:

William Homan Thorpe. 1939. Further studies on pre-imaginal olfactory conditioning in insects. Proceedings of the Royal Society of London: Series B 127: 424-433

מילות מפתח: צרעה טפילית, צרעות טפיליות, צרעות פרזיטואידיות, טפילים, טפיל, טפילות, פונדקאי, פונדקאים, ניסוי מדעי, התנהגות בעלי חיים

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.