מה חשיבותו של המגע החברתי אצל קוף רזוס?

13/05/2005 ב- 14:46 | פורסם בניסויים בחקר התנהגות בעלי חיים | סגור לתגובות על מה חשיבותו של המגע החברתי אצל קוף רזוס?

מקוק רזוס הוא קוף שמוצאו ממזרח אסיה, המשמש מזה כמה דורות כחית מעבדה. תחום מחקר חדש שהרזוס משתתף בו בעל כורחו, כולל ניסויים חברתיים שבלתי אפשרי ליישמם אצל בני אדם בגין בעיות אתיות. בניסויים אלה נתברר כי הרחקת גורי הרזוס מן האם המיניקה גורמת להפרעות קשות בהתנהגותם. מהי, אם כן, חשיבותה של ההנקה על תהליך ההתפתחות החברתית, או שמא קיים גורם נוסף שדוחק כליל את השפעתה?


מקוק רזוס (Macaca mulatta) הוא קוף שמוצאו ממזרח אסיה, המשמש מזה כמה דורות כחית מעבדה. הניסויים שעורכים המדענים על קופים אלה, משמשים להבנת הפיזיולוגיה והאנטומיה של פרימטים, וגם כדי לבחון על גופם או בהתנהגותם את השפעתן של תרופות הומניות חדשות. תחום מחקר חדש שהרזוס משתתף בו בעל כורחו, כולל ניסויים חברתיים שבלתי אפשרי ליישמם אצל בני אדם בשל בעיות אתיות, כמו התנהגות הצאצאים לאחר הרחקת הוריהם.

התעניינותם של החוקרים בחשיבות המגע החברתי אצל קופי רזוס החלה בדרך מקרה. משום חשיבותו של הרזוס כקוף מעבדה, פותחה שיטה לגדל את הגורים ללא נוכחות אמם, אך ורק על ידי הזנה באמצעות בקבוקי חלב, וריפוד רצפת התאים באריגים רכים כדי להעניק להם תחושה נוחה. באחד הימים, משהוציאו את אריגי הבד לצורך הניקוי השבועי, הבחינו המטפלים בהתמרמרות ממושכת שהפגינו הגורים, ובעיקר בדבקותם באריגי הבד משהושבו אלה נקיים. החוקרים לא הצליחו להסביר את התופעה שנתגלתה להם, אך היא דמתה בעיניהם למראה של עולל המחבק את אמו בכל כוחו, רק משום שעזבה אותו לרגע כדי להחזיר את הצלחת למטבח.

ההנקה היא דרך השגת המזון אצל ולדות היונקים, ופועלת אינסטינקטיבית עם צאתם לאוויר העולם. הנקת האם את עוללה מפתחת קירבה עמוקה ביניהם, והקשר בין השניים חשוב ביותר להתפתחות התנהגותם של היונקים החברתיים. אך האם ההנקה היא הגורם הישיר ליצירת הקשר בין האם לצאצאיה? האם משיכתו של הגור לחיקה של האם נובעת רק מכך שהיא מספקת לו מזון? האם יתכן שפעולת ההנקה עצמה היא בעלת חשיבות משנית, ודווקא תחושת המגע הפרוותי של האם היא שמקנה את הקרבה בין השניים?

כדי לבדוק את התפתחות התנהגותם של גורי הרזוס בתנאים של חסך חברתי קיצוני, יצר הארי הארלו (Harry Harlow) תנאי בידוד מוחלט של הגורים מבני מינם, כולל בידוד מאמם זמן קצר לאחר ההמלטה. התצפיות העלו כי גורים שגודלו בתנאי בידוד מוחלטים, לא גילו בבגרותם כל עניין בסביבתם, היו חסרי ביטחון בחברת הקופים האחרים, ולעיתים אף גרמו לעצמם חבלות גופניות. כאשר אפשרו להם לשהות בחברת גורים אחרים, ולו לרבע שעה בלבד מדי יממה, אפשר היה להפחית בשיעור ניכר את השפעת הבידוד על התנהגותם, וגם בבגרותם לא גילו כל התנהגות פחדנית בחברת בני מינם.

הארלו החליט לבדוק את השפעתה של נוכחות האם על התפתחות התנהגותם של הגורים. לצורך זה סיפק  לצאצאים שנותקו מאמם הביולוגית, שני סוגי בובות המדמות את האם. לשתי הבובות היה ראש דמוי פרצוף, ולגופן צורת גליל העשוי רשת תיל מתכתית. לשתיהן גם הוצמד בקבוק חלב, אך רק אחת מהן רופדה במגבת. גורי הרזוס הוכנסו לכלובים נפרדים כדי לבודדם; חלק מהם קיבלו את הבובה המרופדת וחלק את הבובה המתכתית. נסתבר שכולם ינקו חלב באותה מידה והתפתחותם הגופנית היתה זהה, אך בעוד אלה שגדלו עם הבובה המתכתית הסתפקו ביניקה בלבד, הרי האחרים התרפקו על הבובה המרופדת במשך שעות רבות ביממה. גם השיפור בהתנהגותם החברתית בלט למדי; משהפרידו את הבקבוק מן הבובה המרופדת, המשיכו הגורים להתרפק עליה, אף שלא יכלה עוד לספק חלב.

בשלב הבא, הוכנסה לכלוב בובת דוב המכה בתוף. הגורים ששהו עם הבובה המתכתית נמלטו לקצוות הכלוב, בעוד הגורים החוסים תחת הבובה המרופדת נמלטו מיד אליה. מגע זה השקיט את הגורים במידה רבה די הצורך, כדי לאפשר להם להעז ולשחק עם הצעצוע. באחד הניסויים הוכנסו גורים זמן קצר לאחר המלטתם, לתוך כלוב שבו נמצאו שני סוגי הבובות, אך זו המרופדת חסרה את בקבוק החלב. הארלו גילה שהגורים קרבו אל הבובה המתכתית רק כאשר ביקשו לינוק. את כל שאר עיתותיהם היו עושים מכורבלים כנגד גופה הרך של הבובה השנייה. ניכר, אם כן, שהבובה המרופדת מקנה לגורים תחושת ביטחון, אך לא היה ברור דיו אם זאת קורה בגלל המגע הפרוותי של המגבת, או בשל סיבה אחרת.

כדי לבדוק האם הגורים מתרפקים על הבובה המרופדת בגלל ההזדקקות לאנרגיית חום, הוכנסו שטיחי חימום חשמליים לתוך הכלוב. נתברר שהגורים לא מצאו כל עניין בשטיחים המחוממים, והמשיכו להתרפק על הבובה המרופדת, אף שלא היתה מחוממת. אז הוחלט לבדוק אם פעולת הנענוע חשובה אף  היא. לתוך כל כלוב, שבו גדל הגור עם בובה המקובעת במקומה, הוכנסה גם בובה המתנועעת באמצעות מנוע. נמצא שכל הגורים נטשו את הבובה המקובעת במקומה ועברו לקרבת הבובה המתנועעת. חל אף שיפור בהתנהגותם החברתית התקינה.

באחד הניסויים, הוכנסו גורים שגודלו על ידי האם הביולוגית, לתוך כלובים אפלים למחצה, ואלה למדו  שלחיצה על מנוף תביא לפתיחת החלון שיאיר את הכלוב. כאשר החלון נפתח אל כלוב נוסף שבו מצוי גור אחר, היו הגורים מתעסקים עם החלון במשך שעות ארוכות, ופותחים אותו שוב ושוב אף מאות פעמים. כאשר הציבו אם מלאכותית בכלוב השכן, לא עוררה הבובה כל תשומת לב אצל הגורים. לעומתם, גורים שגודלו ללא אם, לא גילו כל עניין בחלון, אף אם היה מופיע שם גור אחר.

הארלו גם הראה כי יחסי הגומלין בין אם ועוללה נקבעים במועד מוקדם של החיים, וכי אם מפרידים בין השניים במשך התקופה הזו, היחסים שייקבעו ביניהם במועד מאוחר יותר, עשויים להיות שונים בהרבה מן הרגיל. גורים שנשללו מהם כל המגעים האימהיים במשך שמונת החודשים הראשונים לחייהם, ולאחר מכן הוכנסו ליד אם מלאכותית, נטו להימצא בקרבתה זמן כפול לעומת גורים שגודלו בדרך זו מלכתחילה. לעומת זאת, קופי רזוס בני חצי שנה שנגמלו מינקותם, הגיבו באופן מוזר לניתוק מן האם. כאשר בודדו אותם למשך ששה ימים בלבד, נמצא שהרזוסים הצעירים סירבו לגשת לחפצים לא מוכרים, ושיחקו פחות מכפי שנהגו לפני כן. גם בחלוף כמה חודשים לאחר שהוחזרו לחברת האמהות עדיין נצפו שינויים בהתנהגותם התקינה.

מהשלכה של תוצאות המחקר על כלל הפרימטים ובהם האדם, מסתבר כי ההנקה – למרות חשיבותה כאמצעי לאספקת מזון – אינה הגורם החשוב ביצירת הקשר בין הצאצא לאמו, אלא בעקיפין בלבד. דווקא למגע האימהי יש חשיבות עליונה בהתפתחות התנהגותם התקינה של יונקים חברתיים עילאיים כמו הקופים.

מילות מפתח: קוף רזוס, מקק רזוס, מקוק רזוס, מגע חברתי, הנקה, אמהות, ניסוי מדעי, התנהגות בעלי חיים, קופים

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.