השמש תוציא הכול לאור היום

05/05/2005 בשעה 16:34 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על השמש תוציא הכול לאור היום
תגים: ,

לפעמים ישנם רגעים בחיים שלפתע מתבהר הכול, כמו שמש המאירה את היום. יתכן שרגע אחד שכזה פקד אותי לפני שעות אחדות, עת לגמתי קפה במרפסת, וקרני האור החוזרות מכוס המשקה ריצדו בתקרה. הנה, סברתי לתומי, ברגע אחד פענחתי תולדותיה של מעשיה שלמה. עתה נותר לי רק לנסות ולשחזר את דרך חיבורה.


לפעמים ישנם רגעים בחיים שלפתע מתבהר הכול, כמו שמש המאירה את היום. יתכן שרגע אחד שכזה פקד אותי לפני שעות אחדות, עת לגמתי קפה במרפסת, וקרני האור המוחזרות מכוס המשקה ריצדו בתקרה. הנה, סברתי לתומי, ברגע אחד פענחתי תולדותיה של מעשיה שלמה. מן העיגולים המרצדים על התקרה הושלכתי בבת אחת, לקובץ המעשיות שליקטו האחים גרים, או ליתר דיוק, למעשיה "השמש תוציא הכול לאור היום", המספרת על אדם שרצח עבור בצע כסף, הסתיר את פשעו עד היום בו גילה את הסוד לרעייתו, וממנה נפוץ הדבר לכל עבר, עד הבאתו לפני בית המשפט.

השתלשלות המעשייה:

  • קורותיו של השוליה ומניעי פשעו
  • מעשה השוד האלים
  • דבריו האחרונים של הקורבן
  • הסתרת דבר הרצח מפני הבריות
  • חייו הטובים של השוליה שהיה לחייט אמיד
  • קרני אור המרצדים על התקרה
  • ייסורי המצפון של הרוצח לא נותנים לו מנוח
  • התעקשותה של האשה לדעת הכול
  • סיפורו של החייט
  • פטפטנותה של האשה
  • העונש שמסמל את שאיפת האדם לצדק בעולם

סיפור המעשה:

שוליה של חייט נדד בעולם כדי להתמחות במלאכתו, ולא מצא עבודה ועוניו היה כה רב עד שלא היה לו דבר מלבד כמה בדים על עורו.

בדרכו פגש ביהודי ואמר בליבו: ליהודים יש כסף רב. מיד הסתער על היהודי ואמר: "תן לי את כספך או שאני הורג אותך". אז אמר היהודי: "תן לי לחיות, כסף אין לי יותר משמונה מטבעות נחושת". בתגובה לכך אמר השוליה: "ודאי שיש לך כסף, אתה יהודי, ומיד אקח זאת ממך". אז תקף את היהודי בכוח והכה אותו עד שכמעט מת. כשראה היהודי שהוא עומד למות אמר את דבריו האחרונים:

"השמש הבהירה תוציא הכול לאור היום!"

ובאומרו את המילים הללו הוציא את נשמתו. השוליה חיפש בכיסו של היהודי המת, אבל לא מצא יותר משמונה טבעות נחושת, בדיוק כפי שטען היהודי. אז אחז בו השוליה, גרר אותו אל מאחורי שיח כדי להסתירו והמשיך במסעו.

אחרי שנדד זמן רב הגיע לעיר גדולה כדי לעבוד אצל אומן, שהיתה לו בת יפה, והוא התאהב בה. כעבור זמן התחתן עימה והזוג המאושר חי חיי נישואין טובים ונעימים. אחרי זמן רב, כשכבר היו להם שני ילדים, מתו הוריה של האשה, והזוג ירש את ביתם.

כשישב האיש בוקר אחד והתבונן אל החלון, הביאה לו אשתו קפה, וכשמזג אותו לספל ורצה ללגום מעט, האירה השמש את המשקה, והאור המוחזר ריצד על התקרה אנה ואנה ויצר עיגולים.

הביט החייט למעלה ואמר: "כן, היא רוצה להוציא הכול לאור היום ולא יכולה!"

אמרה האשה: "בעלי היקר, מה זה? למה אתה מתכוון?" הוא ענה: "אסור לי להגיד לך". אבל היא התעקשה: "אם אתה אוהב אותי, עליך לומר לי," וכך דיברה אל ליבו שעה ארוכה, ושכנעה אותו שאיש לא ידע, ולא נתנה לו מנוח עד שלבסוף נכנע.

הוא סיפר לה שבנדודיו לפני שנים רבות, בהיותו עני מרוד וחסר כול, הרג יהודי, ודבריו האחרונים היו: "השמש תוציא הכול לאור היום!" ועתה רצתה מאד השמש להוציא הכול לאור, אבל לא הצליחה.

אחר כך ביקש ממנה שוב ושוב שלא תספר את הדבר לאיש, שאם לא כן ישלם בחייו, והיא אכן הבטיחה לו. אבל כשהתיישב לעבוד, הלכה לחברתה הטובה וגילתה לה את הסוד בתנאי שלא תספר לאף אחד כמובן.

בטרם חלפו שלושה ימים, ידעה כל העיר, והחייט הובא למשפט ונגזר דינו למיתה. וכך אכן הוציאה השמש את הכול לאור היום.

משמעות דבריו האחרונים של הקורבן:

"השמש תוציא הכול לאור היום", היא מימרה שגורה בפי הבריות ששתי משמעויות לה:

  1. השמש התלויה למעלה בשמיים משגיחה במתחולל תחתיה, ועדה לכל המעשים הטובים והרעים שעושות הבריות.
  2. קרני השמש מגרשות את החשכה מכל מקום בו היא מצויה, וכשהאדם בוחר להסתיר דבר מה בעלטה, יודע הוא כי לכשיופיע האור או אז ייחשף גם סודו.

מכאן שאם אדם שנרצח אומר לפני מותו: "השמש תוציא הכול לאור היום", מתכוון הוא שמעשה הרצח ייחשף ולא יהיה ניתן להסתירו לעד, מפני שהשמש היתה עדה לו והיא תגלה את סודה ביום בהיר אחד.

דרך היווצרותה של המעשייה:

גרעין המעשייה הוא האור המרצד על התקרה. נראה שכבר בימים רחוקים היה ידוע כי זהו האור המוחזר של קרני השמש ותו לא. אך בהחלט יתכן גם שלא היתה ברורה הסיבה דיה, וכל בר דעת אווה נפשו להעניק לתופעה גורם משלו, ואולי אפילו את הפירוש של המימרה הנודעת: "השמש תוציא הכול לאור היום". קרי, אם אור השמש מרצד על התקרה אנה ואנה ויוצר עיגולים, כי אז לבטח השמש רוצה לגלות דבר מה נסתר, אחרת עיגולי האור לא היו מופיעים. בעולם שבו לכל תופעה יש סיבה, ולא תמיד מובנות התופעות הטבעיות לכול, תמיד יינתן הסבר מיתי לכל תופעה שלה לא ניתן עדיין הסבר מדעי.

והנה, די בכך שאדם בעל ייסורי מצפון בשל חטאיו הרבים, המכיר את המימרה וגם נתקל בתופעת ריצוד האור, כדי שיפתח את המעשייה כולה, בספרו אודות חטאיו בפני מקורביו. כאשר מוסיפים את המימרה הנוספת שידועה לכול (אני ניטראלי לגביה מבחינה מהותית וסולד ממנה מבחינה תיאורית-לשונית) כי אשה אינה בולמת פיה לעולם, והרי לנו המעשייה בשלמותה.

הבהרה:

אם הייתי מוותר על כתיבת סעיף זה, אפשר היה להניח שחטאתי חלילה, ובהבחיני באור המרצד נזכרתי בכל פשעיי. ברם, היום הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ותודעתי קישרה מיד את עיגולי האור בתקרה אל סיפורם של האחים גרים, המראה עד כמה היתה שנאת היהודים טבועה עמוק בעם הגרמני כבר דורות רבים, ועד כמה גדול חטאו הבלתי נסלח. הנימה האנטישמית, הצורמת לכל קורא יהודי או בעל מוסר אנושי, מופיעה במעשיות אחדות ואולי אינה תוספת של האחים גרים, אשר היו אמונים על ליקוט סיפורים עממיים, גם כאלה שתיעוב הזרים נטמע בהם היטב. כמו קרני האור המשתקפים מכוס הקפה, כך משתקפת האכזריות הנאצית מתוך "היהודי בקוצים" ושאר סיפורי עם גרמניים. סיפורי האחים גרים מאפשרים לקורא להתבונן אל הפולקלור הגרמני בימים רחוקים, בעת שהוא מתרווח על כורסתו ולוגם קפה בניחותא. אולם קורא זהיר וחד הבחנה יכול גם להביט אל העתיד ולראות ימים אפלים מאד שעוד בוא יבואו.

מילות מפתח: אגדות האחים גרים

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.